אל הוואקום שנוצר השתחלו המאכערים, וכל אחד הקים באסטה

1.

מוצ”ש פרשת שופטים. שיעורו של ראש ישיבת ‘כיסא רחמים’ הגר”מ מאזוז. המתח בשיא. במי יורה מנהיגה הרוחני של ‘יחד’ לבחור בבחירות לכנסת ה-22?

ניחושים פורחים באוויר, אבל עדיין הכל ממתינים. גם בש”ס, יהדות התורה ועוצמה יהודית – ממתינים לראות במי יתמוך ראש הישיבה, אם יתמוך.

זה לא שקולות תלמידי ‘כסא רחמים’ רבים הם. הממעיטים מעריכים שיש להם כ-5000 קולות, המפריזים מדברים על מנדט.

מלבד בודדים, נדמה כי הכל מסכימים שבבחירות 2015 הביאה עוצמה יהודית בין שניים לשלושה מנדטים. האומרים שניים, יטענו שאלי ישי הביא את השאר; האומרים שלושה, יגידו שהביא חצי מנדט בלבד. זהו סדר הגודל של הקולות. מאז רק חלה ירידת ערך של ישי.

גם אנשי החישובים ביהדות התורה, שישבו על המדוכה במוצאי יום הבחירות לכנסת ה-21 בניסיון לפלח כמה קולות הביאה ‘יחד’ כנדוניה למפלגה, לא מצאו יותר מ-5000 קולות. אפילו את תפקיד העוזר שהבטיחו לא היו בטוחים שיממשו (הוא הותנה בעד סך מסוים של קולות אליהם תגיע המפלגה, והיא לא הגיעה).

2.

במהלך השבועות האחרונים התקיימו משאים ומתנים בין ראשי ‘כסא רחמים’ לגורמים פוליטיים שונים. היו שניסו לעלות על הגל של ‘עוצמה יהודית’ ולספק לה את הקולות החסרים כדי לעבור את אחוז החסימה.

זה היה קשה מכמה סיבות.

האחת – המו”מ התנהל אחרי הרכבת הרשימות (לפני הרכבת הרשימות, ב’עוצמה’ היו עסוקים במו”מ מול ‘ימינה’) ולא ניתן כבר לשלב איש ‘יחד’ ברשימה.

השניה – אמוציות לא ממש מלבלבות נותרו בין שני הפלגים לאחר בחירות 2015, בעיקר סביב השאלה כמה קולות הביאה כל סיעה.

במקביל צצו מעל פני השטח נושאים ונותנים מהסיבוב הקודם (בחירות 2019 מועד א’) שדחפו לשלום ספרדי כולל מול ש”ס. גם זה היה ממש לא פשוט.

• משום שש”ס התעקשה שלא לשנות את העשירייה הראשונה ברשימה (“מועצת החכמים לא מאשרת”), כך שלא ניתן היה לשלב איש ‘כסא רחמים’ במקומות הריאליים. שילובו של הח”כ (המצוין) משה ארבל כנציג ‘כסא רחמים’ לא התקבל בהסכמה בצד השני, בטענה שהם אלו שצריכים לבחור את נציגם.

•  משום שהיו קולות בש”ס שחששו שהמו”מ עמם נובע רק מרצון להחליץ את יהדות התורה, כדי שתיעתר לדרישות ‘יחד’.

•  משום שגם בסיבוב הקודם גברו ב’כסא רחמים’ הקולות שהתנגדו לכל מו”מ עם ש”ס; ניסיונות של אישים שתמכו במהלך להיכנס אל בית הגר”מ מאזוז ולשוחח עמו על כך נתקלו בחומות של התנגדות והכשלה.

3.

ציר נוסף היה מו”מ  עם יהדות התורה, עליה הופעל לחץ לדאוג שאלי ישי יקבל “תפקיד שר”.

ביהדות התורה סירבו להיענות לדרישה, גם כי היא לא ממש מוצדקת, גם כדי לא להכעיס יתר על המידה את ש”ס, וגם משום שאין להם בכיס כל-כך הרבה תפקידי שרים, ועוד לחלוקה חינם, כמעט אין כסף (במחיר של מעט קולות, יחסית).

בשלב מסוים ניסו ביהדות התורה להניח את הדרישה אל פיתחו של ראש הממשלה, שיעניק הוא את תפקיד השר, כפי שנתן למשה פייגלין, על חשבון מכסת הליכוד.

אלא שנתניהו לא ממש התכונן לחלק תפקידי שרים עבור מספר קטן של קולות (פייגלין בכל זאת הביא הישג לא מבוטל בקלפי, הוא גם איש ליכוד בעברו, ולנתניהו היה חשוב לסכל את רימתו) – כך שהדרישה נותרה, לפי שעה, ללא מענה.

ואז נפל הפור.

4.

במוצ”ש הכריע הגר”מ מאזוז כי אינו מתכוון להתערב בבחירות, וכי כל אחד יבחר כרצונו.

במשך 18 שניות הבהיר ראש הישיבה כי הפעם אין צורך לרוץ באיזשהי צורה, וכי כל מפלגה שהיא ימנית וחרדית או לפחות דתית – ראוי לתמוך בה. עם זאת, המשיך הגר”מ מאזוז והדגיש, כי אינו נוקט שם של אף מפלגה אלא כל אחד יעשה לפי שיקול דעתו האישי – העיקר למען התורה והארץ.

אל הוואקום הזה השתחלו מיד כל המאכערים, שיצאו לפעולה – כאשר כל אחד מהם מנסה להקים לעצמו מטה ולהכריז על “קן תמיכה בכסא רחמים למען…” רק תשלימו את החסר.

גורם ב’כסא רחמים’ מודה: “כל המחלוקות שהיו עד היום מתחת לפני השטח, צפים ועולים”

אז יש מטה ש”ס ב’כסא רחמים’? שאלתי גורם בכיר ב’כסא רחמים’.

“לא שמעתי על זה”, הגיב מיד.

גורם אחר הסביר: “יש אנשים שהם מנהלי מוסדות, שחשוב להם הקשר עם ש”ס. אז מה אכפת להם להכריז על פתיחת מטה ולהירשם כמי שמסייעים לש”ס?”

לשאלתי, האם זה ישכנע את קהל הבית, השיב: “האמוציות נגד ש”ס חזקות מדי בחצר כסא רחמים, אני חושב שהרוב לא יוכלו להצביע לה”.

גם ליהדות התורה היה קשה להם להצביע, אני מזכירה לו, והוא מסכים.

“נכון. גם זה לא היה פשוט, אבל לש”ס יהיה קשה יותר. תביני כמה אמוציות נותרו בחלל”.