הפרשן הפוליטי הבכיר עמית סגל מתייחס הבוקר (שישי), בטורו ב’ידיעות אחרונות’ לכוחה של מפלגת ‘עוצמה יהודית’, בעקבות הדרישה ממנה לפרוש – כדי להציל את שלטון הימין.
“פרישת זהות אמורה הייתה לייצר דינמיקה של לחץ על עוצמה יהודית לפרוש. בפועל, קרה ההפך: תג המחיר של בן גביר עלה, שכן אם מנדט אחד על הנייר מבטיח לפייגלין תפקיד שר, למה שעוצמה יהודית תסתפק בפחות מחברות בקבינט? גם תג המחיר – דימוי הולם במקרה הזה – על ניהול מו”מ עם הכהניסטים הופך את האירוע לבלתי משתלם מבחינת נתניהו”, כותב סגל בטורו.
“לכן ברור למה נתניהו נמנע מהגזר, אבל רק שלשום הוא החל להשתמש במקל ולהזהיר מהצבעה לעוצמה יהודית.
“כמו בארבע הפעמים הקודמות, גם הפעם סיכוייו של בן גביר להיבחר קלושים: כשרץ באפריל יחד עם הבית היהודי והאיחוד הלאומי, הוא זכה ל־160 אלף קולות. כיצד יביא עכשיו לבדו 140 אלף? מהיכן אמורים להיוולד רבבות כהניסטים?
”ראשי עוצמה זוכים לסיקור בלתי פוסק בעיתונות, חלקו פרי כישורי היח”צ המפוארים של ראש הרשימה, וחלקו בגלל הרצון משמאל לנפח את בן גביר כדי להוסיף עוד קיסם למדורה שבה יישרפו קולות הימין.
“בצר לו, נתניהו מחפש את המנדט מתחת לפנס, במתקפות על איילת שקד (“שקד שלנו?!”). כיוון שמדובר בשנואת נפשו, עבורו זה שילוב של ביזנס ופלז’ר.
“על פי הסקרים הוא כבר גילח 3־4 מנדטים ממצביעיה. עבור יושבת־ראש ימינה זו אזעקת אמת: אם המגמה לא תתהפך, סיעת ימינה בכנסת הבאה לא תמנה יותר מ־6־7 מנדטים. לגוש – הדבר היחיד שחשוב לנתניהו בבחירות האלה – זה לא יעזור במילימטר”.