בחברון נערך הערב (רביעי) טקס האזכרה הממלכתי במלאת 90 שנים לפרעות תרפ”ט.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר באירוע: “באנו לבטא את הניצחון. חזרנו לצור מחצבתנו וזה הניצחון שלנו. פורעים צמאי דם חוללו את הטבח הנורא לפני 90 שנה. הם היו בטוחים שבכך הם עוקרים אותנו מהמקום הזה אחת ולתמיד – הם טעו טעות מרה”.
נתניהו הוסיף: “צריך לשבח את המעטים באוכלוסיה הערבית שנחלצו להגן על שכניהם היהודית. הם פעלו במוסריות תוך סיכון חייהם. 67 יהודים נטבחו, עשרות נפצעו. דווקא ברגעים של משבר וחורבן נעמדנו מחדש על רגלינו”.
נתניהו התייחס לחיזוק ההתיישבות בעיר: “אני גאה בכך שממשלתי אישרה את תכנית הרובע היהודי לפני שנה לבניית עשרות יחידות דיור חדשות ליהודי חברון. בית המכפלה כבר אוכלס בשבוע שעבר. אנו גם מטפלים בנושאים חשובים אחרים שהעליתם, ביחס לנגישות במערת המכפלה ולמימוש זכויות של הרכוש ההיסטורי היהודי”.
נתניהו הדגיש: “איננו באים לנשל אף אחד, אבל אף אחד גם לא ינשל אותנו. כדברי מנחם בגין ויגאל אלון זיכרונם לברכה: ‘חברון לא תהיה נקייה מיהודים’. היא לא תהיה ‘יודן-ריין׳. ואני אומר בשנת התשעים לפרעות – איננו זרים בחברון – נישאר בה לנצח.
“אנו תמיד זוכרים את קריאתו הנצחית של כלב בן יפונה, נאמן חברון, ואנו פועלים על פיה: עלה נעלה”.
הנשיא ליד מערת המכפלה. צילום: עמוס בן גרשום / לע”מ
מוקדם יותר היום סייר נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין במערת המכפלה ובקרית ארבע, והשתתף ביום עיון של מכון ז’בוטינסקי לציון 90 שנה למאורעות תרפ”ט.
בדבריו במסגרת יום העיון תאר הנשיא את הזעזוע והאימה שהותירו מאורעות תרפ”ט, ששיאן בטבח בחברון ואמר: “עיר האבות הייתה לעיר ההריגה. הקהילה היהודית העתיקה ששגשגה בעיר במשך מאות בשנים נמחקה.”
הנשיא הוסיף וסיפר על הקשר המשפחתי שלו לעיר ועל סבו אליהו יוסף ריבלין, ממייסדי ישוב חב”ד בעיר. “כאן, בחברון, עיר האבות, במערה שנקנתה בכסף מלא, נוסדה זכותנו על הארץ כזכות צודקת, זכות מוסרית, זכות קניינית שאין ולא יהיה עליה עוררין”, הדגיש הנשיא בהתייחסו לרכישת מערת המכפלה בידי אברהם.
עוד אמר: “מאז, ועד אותו טבח אכזרי בשנת תרפ”ט, שימשה העיר כאחת מארבע ערי הקודש, והחזיקה התיישבות יהודית רציפה אשר חודשה שוב אחרי הניצחון במלחמת ששת הימים.”
הנשיא התייחס לטענות שעלו בשנים האחרונות על ידי היסטוריונים המבקשים לשכתב את מאורעות תרפ”ט ואשר טענו ״כאילו הפרעות כוונו נגד הציונות והציונים דווקא ואילו בתושביה הוותיקים של חברון לא רצו הפורעים לפגוע״. הנשיא הדגיש: ״אלו טענות שאין להן אחיזה במציאות. אירועי תרפ”ט כוונו נגד כלל היהודים, על עדותיהם והשקפות עולמם השונות. רק בגלל שהיו יהודים. בלי כל אבחנה. אכן הייתה זו הציונות שהסיקה, לאחר הטבח הנורא כי הזמנים השתנו, כי לעולם נגן על עצמנו בעצמנו וכל ישראל ערבים זה לזה. אלה היו הלקחים ממאורעות תרפ”ט, לא הגורמים להם.”
הנשיא הוסיף: “חברון איננה מכשול בדרך לשלום, היא מבחן ליכולתנו לחיות יחד, יהודים וערבים, חיים הגונים זה לצד זה. על מדינת ישראל לקדם את איכות חיי התושבים בכל האזור, לדאוג לשגשוגן ולצמיחתן של חברון ושל קריית ארבע, ולהקמת שכונות חדשות.”
בתום דבריו הודה הנשיא לתושבי הישוב היהודי בחברון: “המקימים ומקיימים את היישוב היהודי מתוך מסירות נפש, אהבת ארץ ישראל ואהבת ישראל.”