הרב הראשי לשעבר הגרי”מ לאו הגיע אמש (שני) לנחם את איש החסד ר’ שוקי בריף ורעייתו חנה, על פטירת בנם בנימין אשר (בני) בריף ז”ל, תלמיד ישיבת מיר-ברכפלד שנפטר בשבוע שעבר בגיל 21, לאחר מחלה קשה.
הגר”י לאו התעניין כמה זמן סבל הבחור. האבא, ר’ שוקי: “שלוש שנים”.
בהמשך סיפר כי בנו לא רצה שבישיבה יידעו שהוא עובר טיפולים, משום שלא רצה שום הנחות בלימוד. לכן ביקש מהרופאים לקבוע את התורים בימי ראשון מוקדם בבוקר ובימי שישי. ככה הצליח כל השבוע “ללמוד כרגיל”. זה היה כל-כך חשוב לו, סיפר האב.
“לפני הטיפולים האחרונים אמרו, הוא יחיה חודש, אבל חי עוד שלושה חודשים”, סיפר שוקי. “אנחנו גם לא מזלזלים ביום אחד”.
הרב לאו: “יפה שעה אחת של תורה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. שעה אחת! והוא היה תשובה ומעשים טובים, כיבוד אב ואם היה לו, שמעתי דברים גדולים. היה מתמיד, במיר-ברכפלד כתלי בית המדרש מעידים עליו. שלושה חודשים בתשובה ומעשים טובים בטח יותר שווה מכל חיי העולם הבא. אז צריך להתנחם בזה”.
האח הבכור: “גם כתלי בית החולים יעידו על השטייגען שהוא עשה שם”.
האבא: “הוא יושב בטיפול רפואי, עם הטאבלט… ליצמן, שאוהב לעשות ביקורי פתע, נכנס למכון האונקולוגי בתל השומר, במחלקת ילדים, שואל אותו: במה אתה משחק? אז בני מסובב לו את המכשיר, מראה לו שפתוח לו בגמרא. ‘קשה לי לאחוז בגמרא עבה בזמן הטיפול, אבל טאבלט אני יכול’, ככה אמר לו”.
מה ליצמן אמר? – תהה הרב לאו.
ש”בחיים לא ראיתי כזה דבר” – השיב לו האב. “הוא היה בטוח שעם הטאבלט הוא משחק באיזה משחק”.
צפו.