צה”ל חושף אחר הצהריים (חמישי) את פרוייקט הטילים המדוייקים של החיזבאללה, המתנהל בלבנון בהובלת איראן.
בין היתר מפורטים דרכי העברת וייצור האמל”ח והאופן שבו פועל חיזבאללה כדי להקים אתרים עבור הפרויקט גם בקרבת מבנים אזרחיים.
פרוייקט הדיוק החל לפני שש שנים, כשאיראן העבירה טילים לסוריה ומשם ניסתה להעבירם ללבנון.
לפי פרסומים של מקורות זרים, ישראל בשנים 2013-2015 לא איפשרה את העברת הטילים ללבנון וסיכלה זאת.
בסוף שנת 2015 הבינו בחיזבאללה שהעברת הטילים לא תצלח ולכן הם מתחילים לנסות לפתח טילים שייוצרו בלבנון והמרכיבים עבורם יוברחו בשלושה צירים: ציר יבשתי, ימי ואוירי.
העברת החומרים מתבצעת בשלושה צירים: ציר יבשתי מסוריה ללבנון דרך מעברי הגבול הרשמיים של מדינת לבנון (לדוגמה מעבר אל-מצנע), וציר אווירי באמצעות טיסות אזרחיות הנוחתות בשדה התעופה הבין-לאומי על שם חרירי בביירות – עבור חלקים קטנים, וציר ימי של אוניות דרך נמל ביירות – עבור חלקים גדולים ובינוניים.
בשנים 2018-2016, איראן וחיזבאללה מתקשים לממש את הסבת הטילים באתרים כמתוכנן ולא עמדו ביעדים שהציבו לעצמם.
בתקופה האחרונה פועלות איראן וחיזבאללה להאצת פרויקט דיוק הטילים באמצעות ניסיון להקמת אתרי ייצור והסבה על אדמת לבנון במספר אזורים.
לשם כך, החל חיזבאללה בהכשרת אתרים ברחבי לבנון, לרבות בבירה ביירות, בשיתוף פעולה ובהובלת גורמים איראניים ובראשם חיג’אזי – מפקד גיס לבנון בכוח קודס בפיקודו של קאסם סלימאני.
איך בונים טיל מדויק? צילום: דוצ
בפרסום של צה”ל מסבירים גם מה המשמעות של טיל מדויק וכיצד הוא שונה מהטילים הרגילים שנמצאים כבר היום בידי ארגון הטרור הרצחני.
לפי צה”ל, טיל מדויק מוגדר כזה אם הוא מסוגל לפגוע במרחק של עד 10 מטרים מהמטרה המתוכננת. הטילים המדוייקים שתכנן החיזבאללה יכולים לפגוע בטווח של עשרה מטרים, ולהיות משוגרים ממרחק של כ-100 קילומטרים.
התהליך החשוב בהליך ההסבה הוא ייצור המנוע – ואותו מנסים לייצר בלבנון.
במסגרת הפיתוח, מחבלי החיזבאללה ביקשו לקחת טיל ישן, להתקין עליו מרכיבים כולל המעטפת וחומרי הגלם שמיוצרים בתוך מערבל מיוחד, ולבסוף לבנות את המנוע – החלק של הטיל.
המערבל המיוחד נבנה באיראן, ובמספר אתרים ברחבי לבנון ניסו לבנות ולהקים אתרים כאלו.
בנוסף לתוואי הפרויקט כולו, נחשפים גם שמותיהם ודמויותיהם של הבכירים העומדים בראשות הפרויקט, הן הגורמים האיראניים והן גורמים מארגון הטרור חיזבאללה.
בראש הפרוייקט עומדים ארבעה מחבלים איראנים ולבנונים:
הראשון מביניהם הוא סרתיפ’ (מקביל לתת-אלוף) מחמד חסין-זאדה חיג’אזי – מפקד גיס לבנון בכוח קודס ומוביל פרויקט הדיוק. קצין בכיר במשמרות המהפכה ופועל באופן ישיר תחת מפקד כוח קודס, קאסם סלימאני. במסגרת תפקידו, מפקד על כוחות איראניים המוצבים בדרך קבע בלבנון.
צילום: דוצ
לצד חיג’אזי, מעורבים בפרויקט שני קצינים בכירים נוספים במשמרות המהפכה: סרתיפ’ דום (מקביל לאלוף-משנה) מג’יד נואב – האחראי הטכנולוגי בפרויקט הדיוק של חיזבאללה. פועל תחת הנחיות כוח קודס בפיקודו של קאסם סלימאני. נואב נחשב למהנדס מומחה בתחום טילי קרקע-קרקע ומופקד על ההיבטים הטכנולוגיים בפרויקט. הוא מבקר ומפקח באופן פעיל על האתרים בלבנון.
עוד גורם משמעותי המעורב בפרויקט הוא סרתי’פ (מקביל לתת-אלוף) עלי אצ’ער נורוזי – ראש אגף הלוגיסטיקה במשמרות המהפכה, שאחראי על העברת הציוד והרכיבים הלוגיסטיים מאיראן לסוריה ומשם לאתר פרויקט הדיוק בלבנון.
פואד שכר – מבכירי מפקדי חיזבאללה ומפקד פרויקט הדיוק מטעמם. יועץ בכיר למזכ”ל ארגון הטרור חיזבאללה, חסן נסראללה וחבר בגוף הבכיר של הארגון – מועצת הג’יהאד.
שכר פעיל בארגון מזה 30 שנה ולקח חלק בתכנון וביצוע התקיפה כנגד כוחות המארינס בביירות ב-23 באוקטובר 1983 שגרמה להרג של 241 חיילי צבא ארה”ב. הוא נכלל ברשימת המבוקשים של מחלקת המדינה האמריקנית שמציעה 5 מיליון דולר למוסר המידע שיסייע להעמדתו לדין.
הפרויקט הממודר והמסווג ביותר, הוסתר גם מפני בכירי חיזבאללה ואיראן, ומתבצע מתחת לאפה של ממשלת לבנון תוך שימוש בכספים ומשאבים של אזרחי לבנון ואיראן.
באמצעות חשיפת הפרויקט לראשונה, מראים בצה”ל עד כמה עמוקה המעורבות האיראנית בלבנון ועד כמה היה חשוב לנטרל את פרויקט דיוק הטילים של ארגון הטרור חיזבאללה.
בישראל טוענים כי ממשלת לבנון מתעלמת מהדרישה להפסיק את הפרויקט, ולכן מבחינת ישראל המשמעות היא גיבוי של הממשלה הלבנונית לפרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה.
