צרות בשטעטל I הורי הת”ת הספרדי מבולבלים – יפתחו שנת לימודים?

לא תאמינו כמה התרחשויות יש בשטעטל קרית אתא: השאלה שמסעירה נכון לעכשיו את הקהילה החרדית ספרדית בעיר היא – האם התלמוד תורה שנפתח לפני מספר שנים יוכל להמשיך את פעילותו ואם כן, באיזה מבנה?

ימים אחדים לפני פתיחת שנת הלימודים, ניסיתי לגשש מול קודקודי ש”ס בעיר מה הסיפור, אל מצאתי יותר שתיקות מאשר תשובות. לא רק שמנהלי הת”ת קיבלו הוראה מהעירייה לפנות את המבנה בו ישבו עד כה, ההורים כעת אפילו לא יודעים האם המנהל (המוצלח, צריך לומר) הרב שלום חמו, ימשיך בתפקידו.

מי, בעצם, אמור להעניק מבנה לתלמוד תורה, שאפילו ‘סמל מוסד’ עדיין אין לו מצד אחד, אבל מאידך הצליח להביא כ-100 תלמידים? התשובה לשאלה זו כלל אינה פשוטה.

ראש העיר יעקב פרץ, החליט בזמנו בפרץ של מחווה להעניק מבנה למוסד. האם הוא היה חייב לעשות זאת? ממש לא. צריך לזכור ש’חוק נהרי’, המחייב ראשי ערים לממן 75% ממה שהם נותנים למוסדות ממלכתיים, אינו כולל גני ילדים ולא כולל מבנים. הוא כולל תחזוקה שוטפת בלבד.

הכרסום ב’חוק נהרי’ חל, אגב, בממשלת לפיד-בנט, ולכאורה במהלך הקדנציה האחרונה היו אמורות המפלגות החרדיות להחזיר את המצב לקדמותו. איפשהו זה התפספס בין הכיסאות, לא ברור באשמת מי (יש חשד כלשהו, אבל לא זהו עניינה של כתבה זו).

כך או כך, כיום ‘חוק נהרי’ פועל במתכונת מצומצמת מכפי שהיה מלכתחילה, וחבל שכך.

אם נסכם עד כאן: ראשי העיריות לא מחויבים לגני ילדים (תשאלו את רשת הגנים שנתקעה עם היעדר מבנים בקרית אתא, בפתח תקווה ועוד), וכן לא מחויבים להעניק מבנה. מבנים קשורים לאחריות משרד החינוך, בעוד ראשי הערים צריכים להניע את התהליך. זה קורה רק אחרי שיש ‘סמל מוסד’ – וזה מסובך.

האברכים הליטאיים, אגב, שהקימו לפני כשנתיים תלמוד תורה בקרית אתא, נאנקים עד היום בשל הצורך לשלם מכיסם הפרטי את השכירות למבנה, מידי חודש. הספרדים נהנו מפינוק יתר (בכל זאת בקדנציה הקודמת היו להם 3 מנדטים במועצת העיר, לעומת נציג אחד (תותח) של יהדות התורה) של מבנה על חשבון הברון,  כלומר יעקב פרץ.

לשבחו של פרץ צריך לומר, כי הוא עושה כל שביכולתו כדי לפנק את המוסדות הוותיקים בעיר, בית יעקב לבנות ותלמוד תורה לבנים. מה בקשר לחדשים? טוב, זה לא סוד שראשי ערים לא ממש מתלהבים כאשר כל קבוצה ותת-קבוצה מקימים מוסד, מה גם שיש הטוענים כי פרץ חשש מהקצנת יתר של העיר, ומכך שמקימים מתחת לאפו ‘חיידרים לבני אברכים’.

“אבל זכותם של הורים להחליט שהם רוצים מוסד חינוכי שבו לומדים ילדים שבבתיהם לא נכנס אינטרנט, ילדים שהוריהם מקפידים עליהם שלא יצפו בטלוויזיה, גם לא אצל שכנים וכך הלאה”, אומר גורם חרדי בעיר לחרדים 10.

אכן, זכותם. השאלה היא מה המחויבות של העירייה בכל הקשור למימוש הזכות הזו. והאמת צריכה להיאמר – אין מחויבות.

הנה תגובת העירייה כפי שהועברה על ידי הדוברת: “בקריית אתא פועלים בתי הספר תלמוד תורה ובית יעקב לציבור החרדי. מעבר לכך איננו מכירים בית ספר נוסף. ידוע לנו על עמותות המפעילות גני ילדים, אולם בניגוד לנטען לא ידועה לנו בקשה להזזת הגנים למיקומים אחרים”.

נדגיש כי שאלתי הייתה לא לגבי הגנים, כי אם לגבי התלמוד תורה הספרדי. אבל עזבו אתכם מקטנות.

זו לא הצרה היחידה של הציבור הספרדי בעיר. מתברר, שהוא פועל תחת כמה הנהגות, וזה לא ממש משחק לטובתו.

הנה מה שמספר הגורם החרדי: “תשאלי את עצמך, איך ש”ס ירדה משלושה מנדטים למנדט בודד בבחירות האחרונות? למעשה היו קודקודים רבניים מהקהילה הספרדית המקומית שתמכו בהצבעה לליכוד ולא לש”ס (הרב איפרגן, למשל, ערך אצלו בבית הכנסת כנס של הליכוד). לדעתם, כך יהיו לקהילה יותר הישגים.

“מבחינת ראש העיר, מה זה משנה לש”ס אם יש לה מנדט אחד או שלושה במועצה? העיקר שהוא איתם ומעניק להם שפע של פינוקים. מבחינת יו”ר ש”ס אריה דרעי, זה ממש לא ככה, וצניחה במנדטים משמעותית כשסופרים הישגים בכל הארץ.

“הקהילה הספרדית בקרית אתא מונהגת כיום בשני ראשים, למעשה. מצד אחד, על ידי רבנים כמו הרב צבי גרינהויז מרכסים והרב סבג מחיפה (ההורים היו רוצים שהם אלו שיפקחו על הלימודים בתלמוד תורה הספרדי), מצד שני, יש את הקהילה הש”סית הוותיקה שלא ממש רוצה ברבנים הנחשבים בעיניה ל’קיצוניים'”.

ובתווך, עשרות ילדים מתוקים, שכל רצונם הוא לפתוח כמו שצריך את שנת הלימודים הקרובה. איך זה יקרה? נמתין ליום ראשון הקרוב ונראה.

מרשת החינוך של ש”ס לא התקבלה תגובה.