דוד כץ, בן 40, נשוי ואב לחמישה, מתגורר באורנית, שבשומרון.
כץ הוא בכלל נדל”ניסט שהקדיש את מרבית חייו לשירות האומה.
לפני 4 שנים, כנצר לשושלת אדמו”רי צ’ורטקוב, החל כץ להפיץ את תורת אדמו”רי רוז’ין באמצעות חידושים על פרשת השבוע שפורסמו בארץ ומחוצה לה באמצעות עלון שבועי ייעודי שיזם למטרה זו.
בניסיון לשמר את התורות והוורטים של ראשי החסידויות זי”ע, החליטו אביו, פרופ’ יוסי כץ, חתן פרס ישראל, ורותי אמו, להעלות מדי שבוע על שולחן השבת והחג, דברי תורה שהרביצו בהם הסבים וסבי הסבים, ומתברר שיש שכר לעמלם.
“ילדינו ממשיכים בבתיהם”, מגלה כץ, “ללמוד וללמד את דברי התורה של סבותיהם והגדיל לעשות בננו הבכור שחיבר במשך שנתיים דפי פרשת שבוע המבוססים על מה שכתבו הרז’ינר, אדמו”רי טשורטקוב וסדיגורא על שבתות וחגים…”
כשגבר הביקוש החליט דוד כץ להגדיל את התפוצה, ובאופן טבעי נוספו רבים ונחצו מגזרים, לכן הוא אסף את הרעיונות וההגיגים השבועיים לכדי ספר שמפאר את ארון הספרים היהודי.
בספר החדש אסף כץ חידושי תורה, התאים לפי סדר הפרשות ומועדי ישראל, והוסיף ביוגרפיה של תולדות אדמו”רי בית רוז’ין.
כץ מספר כי בעקבות מלחמת העולם השנייה, נקטעו חיי החסידות והמון תכנים נעלמו או הלכו לאיבוד. בניגוד לחסידיות גדולות כמו גור או וויז’ניץ שהצליחו להשתקם וחידושי התורה נשתמרו מדור לדור, ישנן חצרות חסידיות מצומצמות שהתורות של גדוליהם יצאו לאור באופן מצומצם ולא זכו למקום הראוי להם.
בספרו החדש מצליח כץ לשחזר ולשמר גם לדורות הבאים את תורתם של שושלת אדמו”רי רוז’ין.
“תורת רוז’ין מאופיינת בקשר הישיר לאהבת הארץ ויושביה”, אומר המחבר, “המסרים והכוונות מצויים על קו התפר בין העולמות וזו החסידות המקורית שכיוון אליה הבעל שם טוב…”