“ושוב חוזר הניגון, ושוב חוזרים בעלי הדין לבית המשפט ומבקשים הכרעתו בסכסוך הישן נושן שביניהם. פסק הדין שניתן לא הביא להרגעת הרוחות, ואש ההתדיינות התלקחה מחדש”. במילים אלו פותחת שופטת בית המשפט המחוזי, יהודית שבח, את עוד אחד מפסקי הדין של הסאגה הבלתי נגמרת בסכסוך ישיבת פוניבז’.
בפסק דין שניתן היום (ד) על מתייחסת השופטת לארבע תביעות שהוגשו כנגד הבוררות בסכסוך המורכב בישיבת פוניבז’, בין נשיא הישיבה הגר”א כהנמן ובין גיסו הגר”ש מרקוביץ’, על ידי עו”ד אופיר בלום המייצג את הגר”א כהנמן, והיא דוחה את הבקשה לעיכוב כללי של הליכי הבוררות, אך מקבלת את תביעתו למנוע מהבוררים לקבוע כל החלטה זמנית שתוקפה עד לקבלת החלטה קבועה, ובכללם מינוי נאמנים זמניים או החלטה על כינוס נכסים זמני.
כזכור, לאחר שבית המשפט שב והסמיך את הדיין הגרח”ג צימבליסט כבורר בין הצדדים, הגיש הגר”א כהנמן תביעה כנגד הבוררות בטענה כי הרב צימבליסט חתם בעבר בפני הגראי”ל שטיינמן כי לא ידון בסכסוך שבישיבה באם הגראי”ל יורה לו כך. ומשכך, טענו עורכי הדין המייצגים את הגר”א כהנמן – הרי כבר הורה הגראי”ל שלא לשוב ולהמשיך בהליך הבוררות.
בנוסף, ביקשו עורכי הדין של הגר”א כהנמן מבית המשפט למנוע מהבוררים למנות כונס נכסים או נאמן זמני מאחר שהבוררים חסרי סמכות לקבל החלטות זמניות.
לא לעיכוב הבוררות, כן לאי מינוי נאמנים
לאור תביעות אלו הודיעה השופטת שבח על החלטתה כי היא מסרבת לקבל את הבקשה לעיכוב כללי של הליכי הבוררות אותו הגיש הגר”א כהנמן. בנימוקי ההחלטה, בין היתר, רומזת השופטת באופן מפורש כי לא ניתן לעתור לבית משפט שהוא בעצמו מהווה ‘ערכאות’ כנגד בית דין תורני בתואנה כי אסור לו לדון מאחר שסמכותו מוקנית לו מ”ערכאות”.
“בכל מקרה”, כותבת השופטת (סעיף 7), “המבקש מושתק מלבקש מבית משפט של ערכאות סעד הנסמך על החלטה לפיה הבוררות משוללת תוקף משדין תורה גובר על פסיקה חלוטה של אותן ערכאות”.
לצד זאת, בית המשפט קיבל את עמדת הגר”א כהנמן למתן צו ביניים כנגד הבוררים על כך שלא תהיה בסמכותם לדון בהעברת השליטה בנכסי הישיבה עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית, וכן על מינוי נאמן זמני וכינוס נכסים זמני.
משמעותה של ההחלטה היא, כי עד לקבלת החלטה סופית על ידי הרכב הבוררות – לא יוכלו הצדדים לדרוש מהבוררות לשנות מפסק הבוררות הקודם המסמיך את הגר”א כהנמן לבעלים יחיד על כל ענייני הממון והנכסים של ישיבת פוניבז’.
צפו בהחלטת בית המשפט, ובחוות דעת המיעוט של הרב פרקוביץ שאת דעתו בית המשפט קיבל:
