כשהשיר ‘היום יום הולדת, היום יום הולדת’ מגיע לבית המשפט: אזרח ישראלי בא בימים, תבע ממרשם האוכלוסין של מדינת ישראל לתקן תאריך הלידה הנקוב בתעודת הזהות שלו, על סמך ראיות מרתקות שהציג.
בית המשפט קיבל את טענותיו של התובע והורה לתקן את התאריך.
הסיפור הבלתי שגרתי לו נדרש בית המשפט בחיפה, בראשות סגנית הנשיא השופטת אילה מירז, החל עם תביעתו של אדם, הנושק לגיל 90 ואינו בקו הבריאות, הדורש לתקן את תאריך הלידה הרשום במרשם האוכלוסין ובתעודת הזהות שלו.
מה היו מניעיו של הישיש?
בית המשפט מציין כי לאיש אין כל מניעה כלכלי או חתירה לטובת הנאה כל שהיא, אבל לדבריו של היהודי הקשיש, לידיעה בדבר למועד לידתו הנכון, “משמעות עמוקה לזהותו, לשורשיו ומקורותיו הכה חשובים לו, במיוחד בגילו דהיום”.
הראיות יוצאות הדופן
מלבד תביעתו הבלתי שגרתית של היהודי המבוגר, נחשף בית המשפט למוסד מעניין נוסף: ‘ספר הבריתות של ארם צובא’ – אותו הציג התובע – יוצא העיר חלב שבסוריה, בפני בית המשפט.
ספר הבריתות הוא מאגר מדהים אותו ניהלו מוהלי הקהילה היהודית בעיר חלב שבסוריה, אשר הועלה למרשתת על ידי המרכז העולמי למורשת יהדות ארם-צובה [ראו הרחבה בהמשך].
היהודי הסורי הציג לפני בית המשפט את הספר ובו רשום שמו כמי שנערכה לו ברית מילה ביום XX ומכאן שמניין 8 ימי המילה לאחור מעמיד את תאריך לידתו ביום XX.
הטעות ברישום לידתו, הסביר האיש, ארעה עם עלייתו לארץ, והגילוי בדבר גילו ותאריך לידתו האמיתי נעשה על ידי אחיינו של היהודי המבוגר, שזיהה ששמו של דודו ותאריך לידתו המדוייק מופיע בספר.
בפרוטוקול בית המשפט לא מצוין שמו של האיש, אולם מוזכר שאחת מן ההוכחות הנוספות לזהותו הינה העובדה שהוא נולד בחודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, ושמו הולם מועד זה.
השם הזה כאמור, מופיע בספר הבריתות של ארם צובא.
מתי היתה הברית?
פרקליטות מחוז חיפה התנגדה לבקשתו של האיש וטענה כי ההוכחות של האיש אינן מספיקות.
כך למשל, ההישענות על הרישום כי הברית ארעה בתאריך מסוים אינה מספקת ואינה מצביעה בהכרח כי הוא נולד שמונה ימים קודם לכן, שכן ייתכן שהתינוק לא היה בקן הבריאות והוא נימול לצורך העניין חודש או חודשיים מאוחר יותר – דבר המותר כמובן על פי ההלכה.
בפרוטוקול הדיון, נדרש בית המשפט לסוגיה הכה לא שגרתית הזו כשהוא מציג ראיות לכאן ולכאן, כשבבסיס הדיון הוא מסתמך על החוק הקובע כי “רשאי בית המשפט לסטות מדיני הראיות אם, מטעמים שירשום, ראה לעשות כן לשם גילוי האמת”.
דיון מעניין נערך גם סביב ‘ספר הבריתות’ המרתק של יוצאי ארם צובא ובית המשפט קובע כי הוא אמין.
לסיום, קיבל בית המשפט את טענותיו של היהודי הקשיש לא לפני שהוא קובע: “בית המשפט מאחל לתובע בריאות איתנה ואריכות ימים, ושיזכה לחגוג את יום הולדתו בחיק משפחתו לפי יום הולדתו החדש-ישן”.
ספר הבריתות המופלא
ספר הבריתות של ‘ארם צובא’ הינו מאגר המופעל על ידי המרכז העולמי למורשת יהדות ארם צובא. הספר מציג את רישום ״משרד הפנים הקהילתי ליהודי חלב״, רשימת הנימולים, יהודי חלב, לשנים 1945־1863- ותאריך המילה שלהם.
מדובר בפנקס הבריתות של המוהלים בחלב שרשמו בכתב ידם, בחצי קולמוס, את כל הילידים שנימולו בין השנים 1863 ו-1945 (תרכ”ג-תש”ה) בעיר חלב. הרשימות הומרו על ידי המרכז לכתיב עברי של ימינו בתוספת התאריך הלועזי ליד התאריך העברי.
חצי קולמוס (בערבית נוצ-אלם) הוא כתב רהוט ספרדי (נקרא גם כתב חצי קולמוס, ובערבית נוצ-אלם) הוא הכתב הקורסיבי (כתב יד) המוקדם שהתפתח מהכתב המרובע (אותיות דפוס), ואשר שימש את יהודי ארצות המזרח עד העלייה לישראל [מתוך המאגר].