כיצד לנהוג בבני ברק באזעקה? • שו”ת מיוחד עם הרב שטיינמן

מאז תחילת מבצע ‘צוק איתן’, הופנו עשרות שאלות אל הגראי”ל שטיינמן – כיצד לנהוג?

החברותא של הגראי”ל, הגאון רבי משה יהודה שניידר, מעיד, כי “על כל שאלה דן ראש הישיבה ומברר את הפרטים, ולא משיב מיד. גם התשובות לשואלים הן שונות ומשתנות לכל אחד ואחד, גם אם נראה לכאורה שזו אותה שאלה”.

הנה דוגמאות:

• הגראי”ל נשאל מכמה ישיבות אם כשיש אזעקה באמצע ‘הסדר’ – צריך להפסיק כדי לצאת למרחב מוגן? ולא הסכים להקל שלא להפסיק את הלימוד.

• כששאל אחד מראשי הישיבות אם להפסיק גם באמצע שיעור כללי – הגיב הרב שטיינמן: “וכי שיעור כללי דוחה פיקוח נפש?”

• היה מי שרצה להשתמש בזה “דתורה מגנא ומצלא” – ואמר הגראי”ל: “אפשר שזה רק למי שלומד תורה ‘לשמה’, ואיננו יכולים לומר שלומדים לשמה…”

• אחד רצה להקל שלא לצאת מבית המדרש – אמר לו ראש הישיבה: “ואם חס וחלילה יקרה משהו…”

• על השאלה אם צריך להפסיק את הלומדים, כשלא שומעים את האזעקה – למשגיח אחד אמר: “אם לא שומעים, כנראה שמשמים יודעים שזה לא נוגע להם”. אך למשגיח אחר, ששאל אותה שאלה ציטט בשם הגאון רבי ישראל סלנטר זצ”ל שאמר: “איך אפשר להיות רב, הרי לפעמים מגיע שאלה של פיקוח נפש..  וצריך לדעת לענות מיד” – והוסיף: “זה שאלות של פיקוח נפש, ולא פשוט להכריע בזה”.

• וכיצד לנהוג בעיר התורה בני ברק – שהבטיח החזון איש זצ”ל שלא יפלו בה פצצות, כעדות הגר”ח קנייבסקי? על כך אומר הגראי”ל כי בני ברק היא עיר של יהודים, ואין שולט בה היצר הרע… בכל זאת – הורה הגראי”ל – ש”למעשה צריך להישמע לכללי הזהירות של פיקוד העורף, להיכנס למרחב מוגן”.

• לעומד באמצע תפילת שמונת עשרה ונשמעה אזעקה – כיצד לנהוג? הגראי”ל השיב שצריך להפסיק מפני פיקוח נפש – והוסיף: “אין זה הפסק, כיוון שאין מפסיק בדיבור רק בהילוך”.

• סיפר הגאון רבי יהודה אריה דינר, ששאל: דהא איתא בגמרא דלסתם נחש אין צריך להפסיק הואיל ורוב נחשים אינם ממיתים, ואם כן כיוון שרואים שרוב טילים ברוך ה’ לא הזיקו, למה יפסיק באמצע שמונה עשרה? והשיב לו הגראי”ל שבנחש הרוב הוא בנחשים עצמם דרובם אינן ממיתים, מה שאין כן הפצצות “כולם” מסוכנים, וכל אחד ואחד שלא מזיק – הוא נס! ולא שייך לדון כאן רוב.

• לחתן וכלה, שהייתה להם שאלה של כיבוד הורים לנסוע לדרום – בקושי רב היקל להם לנסוע.

שאלות רבות עסקו בנסיעות לצורך מצווה – והתשובות היו מגוונות ביותר, וכמובן שעמד הגראי”ל על מדת ההכרח, אך במקביל היו כמה נוסחאות.

• לאחד שאישר לו לנסוע לדבר מצווה, נתן לו להבין שלא יהיה נוגע לו למעשה – וכך היה. כל זמן שהותו שם, לא נשמעו אזעקות באותו איזור, אף שיום קודם ולאחר מכן נשמעו שם אזעקות.

וכשנשאל הגראי”ל: אחרי שרואים כל כך הרבה נסים – מה המטרה בכל זה? אמר הגראי”ל שמכריזים מהשמים: “רבי אִיד טהוּ שׁוֹין תְּשוּבָה” (-רבי יהודי, תחזור כבר בתשובה…)

כשנשאל במה להתחזק? אמר: “בני תורה צריכים להתחזק בעניין שמירת הדיבור, כי עיקר עיסוקם הוא ‘בפה’. להמון העם יש להתחזק בשמירת השבת”.