תביעה שהוגשה בימים אלה על ידי עו”ד דוד פייל ועו”ד גל מרקוביץ, בשמם של בני זוג – כיום גרושים – נגד ‘שירותי בריאות כללית’, ונגד המומחה הרפואי שטיפל במחלתה האוטואימונית במהלך ההריון, מגוללת את סיפור מותו הטרגי והמיותר של בנם, אותו הצליחו להביא לעולם לאחר טיפולים ממושכים, ואשר הלך לעולמו, ביסורים קשים, ביממה השנייה לחייו.
על פי התביעה, האישה טופלה לאורך שנים בדלקת פרקים שגרונית, ובדמה נמצאו שוב ושוב נוגדנים ספציפיים לתסמונת שיוגרן – מחלה אוטואמונית הפוגעת בעיקר בנשים בגיל העמידה – ושכיחותה באוכלוסיה הכללית גבוהה יחסית (1.2%).
לדברי עו”ד פייל, ידוע כי קיימת סבירות גבוהה לכך שעוברים לאמהות שבדמן הנוגדנים שנמצאו בדמה של האישה יפתחו מומים לבביים ללא טיפול מתאים, ועל כן על פי ההנחיות הרפואיות בתחום יש ליידע נשים שבדמן נמצאו הנוגדנים למחלה, לטפל בהן במהלך ההריון בתרופה המונעת את התפתחות המומים, ולבצע מעקב צמוד באמצעות אקו לב עוברי.
ואולם – טוען עו”ד פייל בתביעה – חרף העובדה שנוגדנים אלה הודגמו שוב ושוב בבדיקות דם שבוצעו לאישה לאורך השנים, הצוותים הרפואיים הרבים שטיפלו בה, אשר כללו את המומחה הרפואי אליו פנתה באופן פרטי לצורך מעקב ההריון, רופאי משפחה ורופאי נשים בקופת חולים כללית וראומטולוגים בבית החולים בילינסון, התעלמו כולם מהממצאים, לא ערכו דיון או בירור בנושא, לא התאימו לה את הטיפול התרופתי הנדרש בנסיבות, לא הורו על ביצוע מעקב אקו לב עוברי כמתחייב בהתאם לספרות הרפואית וניירות העמדה בתחום, ואף לא הסבירו לה את משמעות הימצאות הנוגדנים החיוביים – לא באופן כללי, ולא בהריון.
רק כאשר נצפו האטות בדופק לב העובר, התייחס הצוות הרפואי בקופת החולים לראשונה לנוגדנים שנמצאו אצל האישה לכל אורך ההיריון, אז הופנתה באופן בהול לבית החולים מאיר באמבולנס ונמצא כי העובר סובל ממום קשה בלבו.
גם בשלב זה, ולאחר שכבר אובחן מומו של העובר, הצוות הרפואי בבית החולים מאיר לא נתן לאשה את הטיפול המתאים, ולא השאיר אותה להשגחה צמודה בבית החולים כפי שנדרש היה, ובכך גרם לשיהוי ביילוד העובר וכתוצאה מכך להחמרת מצבו.
כתוצאה מהשתלשלות האירועים המצערת, הילד נולד במצב קשה, נזקק להנשמה עם לידתו, והרופאים נאבקו על חייו במשך שתי יממות, במהלכן הושתל בגופו קוצב הלב – אך דבר לא עזר, והוא נפטר.
לדברי עו”ד פייל, גם לאחר מות ילדם, לא יידעו הרופאים את ההורים על כך שמומים לבביים הינם תופעה שכיחה בקרב ילדים לאמהות שבדמם הנוגדנים האופייניים לתסמונת שיוגרן, והדבר נודע להם במקרה, רק לאחר שהתחילו במאמצים מחודשים בניסיון להביא ילד לעולם – אז הזהירו אותם רופאיהם מהישנות התופעה, והנחו אותם כיצד למונעה.
לדברי עו”ד פייל, הידיעה על מותו המיותר של בנם הייתה יכולה להימנע היכתה את בני הזוג בתדהמה. לדבריו, ידיעה זו דרדרה את יחסיהם והם התגרשו.
עקב הגירושין שקעה האישה בדיכאון, משום שחשה כי עתה אפסו סיכוייה להביא ילד לעולם.
לתביעה צורפה חוות דעתו של ד”ר רוני רביע, מומחה במיילדות וגניקולוגיה מ’פורום רופאים’. ד”ר רביע קבע חד משמעית, כי הטיפול שניתן לאישה היה רשלני, וכי הוא הגורם הבלעדי לפטירת התינוק.
בימים אלה הגיש עו”ד פייל, בשם הורי התינוק המנוח, תביעה לפיצויים נגד ‘בריאות כללית’ ונגד המומחה הרפואי שליווה את הריון האישה – בטענה לרשלנות רפואית שהובילה למות העובר, לפגיעה בבריאותה של האישה, ולפגיעה משמעותית בסיכויה להביא ילדים לעולם.
התביעה,הועמדה על הסכום המקסימלי שבסמכות בית המשפט – 2.5 מיליון שקלים – ונדונה בימים אלה בבית משפט השלום בתל-אביב.
תגובת שירותי בריאות כללית: “כתב התביעה התקבל ותגובה על כך תינתן במסגרת ההליך המשפטי”.
משרד עו”ד דוד פייל ושות’ מתמחה ברשלנות רפואית, נזקי גוף ובתביעות מול חברות ביטוח ומוסדות רפואיים.