אל-ג’זירה מציגה: שקרים, מניפולציות והתססה נגד ישראל

מאות מיליוני ערבים ומוסלמים בעולם ובארץ ניזונים מרשת אל-ג’זירה, ועל סמך המידע המופיע בתחנת הטלוויזיה ובאתר הרשת מגבשים דעה באשר למתרחש בימים אלה בישראל ובעזה.

התחנה, שמשדרת מדוחא שבקטאר וממומנת על-ידי משפחת המלוכה הקטארית, נתפסת כגוף שידור אובייקטיבי ומעודכן, והיא מחזיקה גם אתר שמתעדכן כל העת.

אלא שאופן הסיקור המתרחש בימים האחרונים מעורר ספקות כבדים באשר לאותנטיות התדמית של אל-ג’זירה, ואם להיות מדויקים יותר – מגלה כי מדובר באתר שחלק לא מבוטל מהידיעות המתפרסמות בו שקריות, לא מדויקות, אנטי-ישראליות ומסיתות.

האתר העלה לדרגת אמנות את היכולת לקחת אירועים ולספר רק חלק מהאמת לגביהם, ולעתים אף מפרסם דברים שלא היו ולא נבראו.

כך למשל, ביום ראשון בצהריים התבשרו גולשי אתר אל-ג’זירה כי רקטה ששיגר החמאס נחתה בנמל התעופה בן-גוריון, וכי טנק ישראלי הושמד בצפון רצועת עזה.

עורכי האתר הגדילו לעשות וצירפו סרטון מטושטש של פיצוץ כלשהו – ללא ציון התאריך – שבו לא ניתן לזהות את המקום וגם לא לראות שום טנק. בדיקה מול דובר צה”ל מעלה כי שתי הידיעות האלה אינן נכונות.

הישגים שלא היו

הידיעה הפותחת באתר אל-ג’זירה הבוקר (שלישי) לא הייתה זו של הפסקת אש מתגבשת, אלא ידיעה שכותרתה “מטוס האבאביל אסף מודיעין בישראל ושב לעזה בשלום”.

בדיקה עם דובר צה”ל מגלה שוב כי מדובר בידיעה שקרית, וכי בצה”ל דיווחו אתמול על יירוט שני מזל”טים. גם השימוש במונח “מטוס” עושה חסד עם כלי הטיס הפשוט ששוגר אתמול על-ידי חמאס. לידיעה מצורף סרטון שלא ניתן לדעת מתי צולם.

בחלק מהידיעות, כדי לא לדווח דיווח כוזב לגמרי, בוחרים באל-ג’זירה לדווח רק על שיגור הרקטות, מציינים את מספרן ומפרטים מהן הערים הישראליות שלכיוונן הן שוגרו – אך לא טורחים לדווח כי הן יורטו וכי לא היו נפגעים.

העריכה המגמתית באה לידי ביטוי גם אתמול (שני) בידיעה שפורסמה לגבי המזל”ט שיורט על-ידי צה”ל, כאשר הכותרת היא “גדודי אל-קסאם משגרים מזל”טים לעומק ישראל”, מבלי לאזכר את היירוט.

בהמשך הידיעה כתוב כך: “חמאס שיגר אתמול 137 טילים לעבר ערים בישראל, רובם לאזור תל-אביב. מספר טילים נורו לאשדוד, ואחד מהם נחת בבסיס צבאי ישראלי, שיש בו טילים גרעיניים מסוג חץ 2 ויריחו 2”. ושוב, בדיקה עם דובר צה”ל מביא להכחשה גורפת.

גם אם אנו בוחרים לפקפק באמינות דבריו של דובר צה”ל, בישראל של 2014 לא ניתן היה להסתיר, ובטח שלא לאורך זמן, אירועים כגון נחיתת טיל בנתב”ג, פיצוץ טנק או נחיתת רקטה בבסיס חיל האוויר.

באתר אל-ג’זירה כל מילה נבחרת בפינצטה. כך למשל, הנער שנפצע ביום שני באשקלון מרסיסי רקטה מוגדר “מוסתווטן” – מילה שפירושה “מתנחל”. הכתב יכול היה לבחור במילה “אזרח”, אך בחר ב”מתנחל” באופן מניפולטיבי, כדי לייצר אצל הקוראים תחושה של לגיטימציה לפגוע באזרחים חפים מפשע, אולי אפילו תחושת שמחה על פציעתו של “מתנחל”.

גם בידיעות המסקרות את הפגיעות בעזה נבחרות המילים בקפידה, אלא ששם נעשה שימוש בעיקר במונחים “שהידים” ו”טבח”.

ומה קורה באתרים אחרים? אתר “אל-ערביה” מביא דיווחים הרבה יותר מאוזנים. ככלל, העימות הפלסטיני-ישראלי הנוכחי בעזה אמנם מסוקר שם באינטנסיביות, אך במקביל מסוקרים נושאים אחרים המעסיקים את מדינות ערב, החל מהמתרחש בתימן ועד לאירועים בעיראק ובלוב.

ווליד אלעומרי, מנציגי התחנה בישראל, סירב להגיב רשמית, אך מסר כי התחנה מתבססת על דיווחים משני הצדדים.

פרשנות: מוסיפה שמן למדורה

מלחמה היא סיטואציה קשה ומורכבת. שני הצדדים סובלים. בצד הישראלי מיליוני אזרחים חיים בחרדה, ובזכות יכולת ההגנה יוצאת הדופן של ישראל באמצעות מערכת כיפת ברזל והנחיות פיקוד העורף נחסכו חייהם של מאות ישראלים, וניתן לשמור על שגרה.

אין חולק על כך שגם בצד הפלסטיני סובלים מאות אלפי אזרחים, ושבין ההרוגים והפצועים יש גם רבים חפים מפשע, ביניהם ילדים. אלא שגוף תקשורת, ובמיוחד כזה הנישא על כנפי תדמית של מקצועיות – ראוי שיקפיד על אמינות.

אף ישראלי לא מצפה מאל-ג’זירה לדבר בשבחי ישראל, אבל אפשר היה לצפות ממנה לדווח על המציאות כהווייתה, ולא להוסיף שמן למדורה.

בין הדיווחים והניסוחים המופיעים באתר הרשת לבין המציאות פעורה תהום, ולתהום הזו יש השלכות שחורגות מהאתיקה העיתונאית. יש להן השלכות תודעתיות ומדיניות.

מנתונים של חברות מדיה בעולם הערבי עולה כי שיעור החשיפה של ערביי ישראל לשידורי התחנה עומד על קרוב ל-50%. בעולם הערבי כולו מדובר במאות מיליוני צופים.

כל קריאה של הידיעות באתר אל-ג’זירה בעין ביקורתית מגלה מניפולציות מעל ומתחת לפני השטח. למרבה הצער, רוב הגולשים אינם ביקורתיים ומן הסתם מקבלים את כל הכתוב כלשונו.

העריכה המניפולטיבית מייצרת שנאה, דעת קהל מתלהמת וגם אמונה חסרת שחר בהישגים שלא היו, וחבל שכך נוהג אתר הדגל של העולם הערבי.