“היה לאמא עומס מטורף. בלוויה היא אמרה: חשבתי שאני רמבו”

חני שפירא, מדריכה חינוכית במעון של האם ששכחה את בנה בן החצי שנה ברכב: "כל הילדים שעברו תחתה קיבלו את מלוא תשומת הלב שלה; המשפחה כואבת"
חרדים 10
כ' תמוז התשע"ט / 23.07.2019 16:10

הטרגדיה במודיעין עלית: חני שפירא, מדריכה חינוכית במעון שמנהלת האם שבנה יהודה בן החצי שנה נשכח אתמול במשך שלוש שעות ברכב נעול, סיפרה היום בשיחה עם אילה חסון ב-103fm על האסון הכבד.

שפירא סיפרה על הכאב שאופף את הסביבה המקורבת לאם: “פגשתי אותה אמש בבית החולים, כשהיא יושבת שם ולא מאמינה. זאת המכה הגדולה ביותר שאמא יכולה לקבל עלי אדמות. הדעת אינה יכולה לעכל כזה דבר.

“לאפרת יש שלושה ילדים מתוקים ומטופלים לתפארת מדינת ישראל. יהודה, הקטן ביניהם, היה כבן חמישה חודשים”.

החברה לעבודה סיפרה על אישה מעוררת השראה ואמא אחראית: “אפרת במקום של נתינה אינסופית, היא סיימה חופשת לידה ועם התינוק שלה על הידיים היא הגיעה לראות שהמעון מתפקד כמו שצריך, שיסגרו את השנה כמו שצריך. שהמטפלות שלה יקבלו ערך מוסף של מוסר עבודה. כל הילדים שעברו תחתה קיבלו את מלוא תשומת הלב שלה, את החשיבה קדימה, את התכנון, הדרכת ההורים”.

מה הביא לאסון, תהתה אילה, איך קרה הבלבול?

“היה לה עומס מטורף. היא לוקחת על עצמה את האחריות. כל העולם היה סביבה והיא הגיעה לקצה. אתמול היא אמרה בלוויה: ‘חשבתי שאני רמבו. שאני יכולה לעשות הכול'”.

“אפרת היום כואבת מאוד”, תיארה המקורבת את מצבה הנפשי הקשה מנשוא. “אנחנו עוטפים אותה. היא במצב רגשי קשה מאוד, מקום עבודתה דואג לה לפסיכולוגית. אמא של אפרת צמודה אליה. איני יודעת כמה המשפחה יכולה לתת מענה, כי גם היא כואבת. לעיתים דווקא המעגלים הרחוקים יותר יכולים לתת מענה”.

הדפס כתבה

3 תגובות

הוסף תגובה חדשה
    משיח עכשיו עכשיווו
    23/07/2019 17:03
    אביטל
  1. שהאמא הזו ואף אחת אחרת לא ידעו צער כזה! ריבונו של עולם משיח עכשיו!!!!!!!

    • אא   24/07/2019 09:02

      תמשיכי לחכןת למשיח במקום לקחת אחריןת לנקוט אמצעי זהירות מוגברים

  2. פעם הייתי דנה את ההורים שאסון כזה פקד אותם. היום אני אמא...
    24/07/2019 09:35
    אני
  3. אני חשה על בשרי כמה רק הריון אחד ולידה אחת פשוט משנים אותך. החלטתי להשאר בבית עם הקטנה ולא לשלב עם קריירה, הייתי בטוחה שזה הכי קל. להיות עם ילד 24/7 זה הדבר הכי קשה בעולם. מדמיינת, חצי שנה בסך הכול עברה מהריון ולידה מספר 3! כול היום לטפל בשלושה ובמקביל לתפעל עסק עם ילדים! זה פסיכי!!!
    אנחנו חושבות שאנחנו רמבו כי זה מה שמסביבה מלמדת אותנו. מה זה להביא ילד לעולם ולגדל אותו?! האמהות שלנו הביאו 11 והכול היה מושלםםם! הריון, זה לא מחלה! מספיק להתפנק! תחרות הבית המתוקתק,הילדים המתוקתקים,האישה המתוקתקת!
    בסוף מישהוא משלם את המחיר. היום כולם שילמו אותו! בדר”כ אמא משלמת אותו וגם אבא אבל כולנו מסתירים ושחקנים, מוכרים לוקשים לסביבה ומזינים את מדורת השלמות המבויימת סביבנו. במיוחד כשאנשים עם משכורת מצויינת (שמאפשרת לקנות בכסף עזרה, שקט נפשי ומנוחה) או סבא סבתא צמודים וכו לא סופרים את ומעריכים את העזרה הזאת ובמקביל משחררים משפטים שמקטינים כול הורה שלא עומד הסטנדרט שלהם…חבל.
    ילד שמגיע לעולם משנה אותנו! הכח הפיסי, הנפשי, המח, הזוגיות, כלום כבר לאותו הדבר! צריך זמן לאפס קוראדנטות ולעצב מצאות חדשה. במיוחד למי שאין סביבה תומכת מסביב.