למאזינה נטע נכדה בת עשרה חודשים שעתידה להיכנס לגן בחודש ספטמבר הקרוב. הבעיה היא, שבעקבות מצוקת גנים בסביבתה, לא נותרו מקומות אלא בגן חב”ד.
“הגננות בגן נראות מקסימות וגם האווירה טובה”, סיפרה נטע למיכל דליות ברדיו 103fm, “אבל יש שם קיר מלא בתמונות של הרבי מלובביץ’, וביום הולדתו חוגגים לו ואף מנשקים את התמונה שלו”.
הבעיה היא שהמאזינה ומשפחתה הם, ובכן, כלל לא דתיים – ואביה של הילדה הוא אפילו לא יהודי. אם כן, איך תצליח להשתלב בגן דתי-חרדי?
אולי תופתעו לשמוע, אבל מיכל בכלל לא נבהלה מהעניין – והסבירה: “כשמכניסים ילדה בת עשרה חודשים למסגרת, כל מה שאנחנו צריכים לדאוג לגביו זה שהמסגרת תהיה חמה, אוהבת ובטוחה”. לדבריה, “כל שאר הדברים עדיין לא יושבים על תובנה”, כלומר – בעוד שנתיים, בערך, הילדה תעבור לגן חילוני וממנו תלמד את הערכים שיותר קרובים לעולם הערכים של הוריה. עד שזה יקרה, היא בסך הכל תספוג קצת הרגלים.
“הנכדה תדע להגיד את תפילת הבוקר, תזהה את הרבי מלובביץ’ ותשטוף ידיים לפני כל ארוחה. אני לא רואה בזה שום נזק”, הבהירה דליות. “בגן הזה יכניסו את הילדה לאווירה היהודית וילמדו אותה על צדקה ועל ערכים. אם לא תשמרו את זה – ואתם לא כי הרי היא תעבור לגן אחר, בסוף זה יישכח”.
ומה בנוגע לניגודיות שזה ייצור אצל הילדה – בגן מתפללים ובבית לא? בגן אוכלים כשר ובבית, אולי, פחות? גם כאן טענה מיכל שאין שום סיבה לדאגה.
“זו לא קהילה מתבדלת ואנרכיסטית של כת. אם בגן היו דורשים מכל ילד שנכנס אליהם שההורים שלו יתחילו לשמור שבת, כשרות ותפילות, היית צריכה להחליט בין לסרב לבין להפוך את ביתך לשומר מסורת – אבל זה לא המקרה.
“במקום שבגן יהיו עצי ארץ ישראל על הקירות, יש תמונות של רבנים. בעוד שנתיים הילדה תעבור לגן אחר וכנראה שהיא לא תראה יותר את הרבנים האלה. אולי היא תזכור אותם, אולי יהיו לה כל מיני סוגים של הרגלים והיא תדע סוגים שונים של תפילות – שזה, לדעתי, רק טוב. היום, הילדים החילוניים לא יודעים מספיק על יהדות וזה חבל”.
כאמור, אביה של הילדה אינו יהודי – מה שעוד יותר מעורר את חששה של סבתה. על כך אמרה מיכל: “נכדתך תדע גם מה זה חנוכיה וגם מה זה עץ אשוח. אני באמת חושבת שבגן הזה יש יותר טוב מאשר רע”, הוסיפה, “ובגילה הקטן יכולים לקרות לה רק דברים טובים אם היא תלך לגן חב”ד. ברגע שהיא תעבור לחילוני – היא ממילא תשכח חלק מהדברים.
“הגן הזה זה יופי של מסגרת לשלוח את הילדים. אז היא תנשק תמונות של רבנים. תוכלי להסביר לה שבבית אתם לא מנשקים תמונות, אבל בגן כן. בגן עושים מה שהגננת אומרת”.
לא זו בלבד, לפי מיכל, “גן זה ייקום אחר מאשר הבית, כך שאני לא הייתי חוששת להכניס ילדה בת עשרה חודשים לגן דתי.
“לסיכומו של דבר, אנחנו ההורים מוציאים החלטות שנראות לנו ההחלטות הכי טובות עבור הילדים שלנו. אולם, טיבן של ההחלטות זה שאנחנו לא יודעים אם החלטנו נכון עד אחרי שפעלנו לפי ההחלטה”, סיכמה.