1.
לאחר הפרסום כי בישיבת מועצת הרבנות הראשית ביום שני הוחלט להסמיך מטעם המדינה רק את הגרי”א לנדא כרב המעניק תעודות הכשר בעיר בני ברק, ובכך השאיר הרב החב”די את עמיתו הליטאי בעיר התורה והחסידות, הגרש”צ רוזנבלט – מאחור, היו שטענו כי אמנם הרב לנדא הוסמך כמי שחתימתו תתנוסס על מתן ההכשר, אולם החתימה תהיה בתוקף רק בצמוד לחתימה של הרב רוזנבלט.
האמנם כך? שאלנו את דובר הרבנות הראשית, קובי אלתר.
“מי שמונה על ידי מועצת הרבנות זה הרב לנדא. לא ידוע לי על מינוי של הרב רוזנבלט במועצת הרבנות. כל המינויים, זה עד למינוי של רב עיר קבוע לעיר”.
האם החתימה של הרב לנדא לא תקפה ללא אישור וחתימה של הרב רוזנבלט? הוספנו להקשות.
תשובתו: “אני יודע את מי מינתה הרבנות הראשית, וזו המשמעות של התוקף”.
2.
אבל, שימו לב. המינוי במהלך ההלוויה של רבה של בני ברק, הגרמי”ל לנדא זצ”ל, אז הוכרז רשמית, על דעת רבני העיר ומועצות גדולי התורה הליטאית והחסידית, על מינוי שני רבנים לעיר בני ברק – אחד חסידי ואחד ליטאי, שיעבדו תוך שיתוף פעולה מלא – הוא מינוי ללא הכרה של משרד הדתות.
שכן, מינוי רבני ערים בישראל לא מתבצע בהכרזה על ידי ראש עיר. יש הליך בחירות, המשרד לשירותי דת מכריז על מועד, גבאי בתי הכנסת הולכים לקלפי. נוהל מסודר.
מתי ייערכו הבחירות? לא ידוע.
מה שכן ברור: כל המינויים עליהם הוחלט במועצת הרבנות הראשית הנם זמניים בלבד. אגב, מינוי נוסף שבוצע הוא ההסמכה לחתום על תעודות הנישואין. בתחילה ניסו גורמים ליטאיים לפעול כי מישהו מטעמו של הגרש”צ רוזנבלט יזכה במינוי. בפועל – מונה הרב אברהם שלוש מחיפה לתפקיד. מעתה, רב חיפאי יחתום על תעודות הנישואין שלכם, אם נרשמתם ברבנות בני ברק. וגם זה זמני, כמובן.
אין זה אומר כי לצד רב העיר בני ברק שייבחר, לא יפעל גוף הכשרות המאוחדת – של הרבנים לנדא-רוזנבלט. אלא שגוף זה יפעל ללא קשר למינוי כזה או אחר של הרבנות הראשית, לתשומת מי שהתבלבל עם פרסום הידיעה כי הרב לנדאו הוסמך כממונה על מתן תעודות הכשר בבני ברק מטעם מועצת הרבנות הראשית.
“הסיפור הוא פשוט”, אומר גורם ליטאי בכיר בעיר. “הרב לנדא אחראי בלעדי לחתום על תעודות כשרות, אין שום סמכות ומשמעות לחתימה של הרב רוזנבלט. גם אם יעשו משהו בכשרות שלא לטעמו – אין לו שום דרך שלא לחתום, כי החתימה שלו אינה רלוונטית.
“אז מה, בעצם, היה לנו פה? הרב שלוש אחראי זמני לרישום נישואין, הרב לנדא בכשרות – ומה בדיוק הצד הליטאי קיבל? מה בדיוק מעמדו של הרב רוזנבלט, תת-ממלא-מקום של רב העיר? משרבט חתימות חסרות משמעות?”
3.
לכשייערכו בחירות – האם שני הרבנים יתמודדו? האם מובטח לתושבי עיר התורה והחסידות כי מי שייבחרו לתפקיד יהיו שני רבני ‘הכשרות המאוחדת’? ממש לא.
הנה מה שאומר דובר המשרד לשירותי דת: “כל עוד לא נבחרה ממשלה – לשר הדתות אסור לפעול להליכי בחירות, לא לרבני עיר ולא למועצות דתיות. זאת לפי הקריטריון שקבע השופט אליקים רובינשטיין בשעתו, כי זה בגדר ‘מינויים פוליטיים’.
“לכשתיבחר כנסת, ואחר כך כשתמונה ממשלה, וימונה שר דתות – לא רק בני-ברק, אלא בערים רבות נוספות יחלו בהליך לבחירת רבני ערים. הסיבה למינוי רבנים זמניים היא רק כי יש צורך להעניק שירותי דת, לפי חוק שירותי הדת”.
לכן, יש צורך במינוי אדם שנושא בפונקציה של מינוי על כשרות או רישום נישואין, בהיעדר רב נבחר.
למועצת הרבנות הראשית יש, לפי חוק, הסמכות למנות ממלא-מקום לרישום נישואין, ממלא-מקום למינוי על כשרות. זה פועל בערים נוספות שבהן טרם נבחר רב עיר. לכשייבחר רב עיר, כל הסמכויות יהיו בידיו: מקוואות, שירותי דת, כשרות וכו’.
גם אז יבחר רב עיר אחד, שלא יודעים עדיין את זהותו. כלומר, יוקם גוף בוחר, אנשים בעלי כושר לרב עיר יציגו את עצמם לבחירה – ומי שיקבל את מירב הקולות בגוף הבוחר – הוא זה שיכהן כרב העיר.
האם יש אפשרות לשני רבני עיר? זה לא פשוט.
קחו, לדוגמה, את נתניה, עיר גדולה, ויש בה רב אחד בלבד. תל אביב עיר ענקית, וכיהן שם רב עיר אחד בלבד, כבר במשך שנים רבות. הגר”ש עמאר, ובהמשך הגרי”מ לאו, עד שפרש לגמלאות. כעת העיר מחכה לבחירה. באר שבע גם היא עיר מהגדולות בארץ – ויש בה רק רב עיר אחד.
נכון להיום, לאחר פטירתו בחודש חשוון השנה של הגאון רבי שלמה קורח זצ”ל, שכיהן כרב היחיד הממונה מטעם המשרד לשירותי דת כרב העיר – אין רב מכהן לבני ברק. הגרי”א לנדא, למרות הסמכתו כרב נותן כשרות בעיר – לא נחשב כרבה של בני ברק, בשום צורה.
4.
האם בבחירות שייערכו, לכשיערכו, ניתן יהיה לבחור שני רבנים – ספרדי ואשכנזי? גם לא בטוח.
עשרות שנים כיהנו בכל עיר שני רבני ערים, ספרדי ואשכנזי. רון חולדאי היה הראשון שקם ואמר: די לי ברב עיר אחד. מרן הגר”ע יוסף זצ”ל לא אהב את הרעיון. אבל בפועל, המצב כיום הוא כי בערים גדולות לא מעטות יש תקן רק לרב ראשי אחד (ובחלק מהערים גם תקן זה לא מאויש).
כדי לבחור שני רבני ערים יש צורך שראש העיר יעביר דרישה מסודרת למשרד לשירותי דת, וכן יתחייב שהעירייה מסוגלת לשאת במימון הכרוך בכך.
בבני ברק כיהן, כאמור, רב אחד בלבד, כשהגרמי”ל לנדא שואב את כוחו מהמועצה הדתית, בראשות הגר”ש קורח, מבחינה תקציבית.
אלא שכעת יש מי בבני ברק שמשתעשע ברעיון כי ימונו שלושה רבנים: חסידי (לנדא), ליטאי (רוזנבלט) וספרדי (במקומו של הגר”ש קורח זצ”ל).
לא מן הנמנע כי ראש העיר, הרב אברהם רובינשטיין, יבקש למנות שני רבנים, אבל הוא יצטרך להבהיר שהעירייה והמועצה הדתית (התקציב מתחלק 60 אחוז מועצה דתית 40 אחוז מתקציב העיריה) מסוגלות לעמוד בנטל הכלכלי הכרוך בכך.
תרשו לנו לנחש שזה מה שיקרה, אלא אם כן יפרצו מלחמות עולם סביב זהות הרב האשכנזי – מלחמות ליטאים-חסידים.
בינתיים, ל’שארית ישראל’ יש מחלקת רישום נישואין, הפועלת תחת המועצה הדתית, לבעזלא יש רישום נישואין בירושלים והוא פועל תחת המועצה הדתית. יתכן כי גם לגוף הכשרות החדש יוענק מינוי לרישום נישואין, אבל דרך המועצה הדתית ורק לאחר שימונה רב בבחירות. המינוי של הרב שלוש, כאמור, גם הוא זמני בלבד.