ב’דיילי מייל’ ממש לא נבהלו מאיום בתביעה של ברק – וזה מה שענו לו

חרדים 10
|
ט"ו תמוז התשע"ט / 18.07.2019 12:49
לאחר שפרסמו תמונות של ברק בכניסה לביתו של המליארדר ג’פרי אפשטיין – ובעקבות האיום בתביעה שקיבלו, ה’דיילי מייל’ פרסמו תגובה: “אנו רואים בתיאורו של ברק את הסיפור כ’עלילת דם’ פוגעני באופן קיצוני”

העיתון ‘דיילי מייל’ שיגר היום (חמישי) תגובה חריפה למכתב ששיגרו אליו פרקליטיו של אהוד ברק, בו איימו לתבוע את העיתון על הוצאת דיבתו – ודרשו ממנו לחזור בו מאמירותיו לגביה: “אנו רואים בתיאורו של ברק את הסיפור כ’עלילת דם’ פוגעני באופן קיצוני, ואנו דורשים ממנו לחזור בו מהרמיזות המתועבות והמשמיצות”.

הרקע למכתב החריף ששיגרו עורכי דינו של ברק הן תמונות שפרסם העיתון הבריטי בהן תועד ברק כשפניו מכוסות, בעת שנכנס לביתו המליארדר היהודי המורשע ג’פרי אפשטיין – במנהטן, בחודש ינואר 2016.

• עוד בנושא:

השמצתם כדי לפגוע: פרקליטי ברק שיגרו ל’דיילי מייל’ איום תביעה

מדוע הסתיר ברק את פניו כשנכנס לביתו של המיליארדר אפשטיין?

במכתב ששיגרו נציגי הדיילי מייל לעורכי דינו של ברק הם דרשו ממנו לחזור בו מהביטוי “עלילת דם” כלפי הפרסום בעיתון, והבהירו: “לא פעלנו למען גורם פוליטי כלשהו”.

במכתב נאמר עוד: “הדיילי מייל עומד מאחורי פרסומיו האחרונים בנוגע לקשריו של אהוד ברק” –  עם אפשטיין.

בעיתון הוסיפו: “נציין שטענתו של ברק, כי הוא מעולם לא השתתף בפעילותיו הלא חוקיות של אפסטין, זו תשובה לטענה שמעולם לא טענו”.

בדיילי מייל הדגישו: “המאמר הציג תמונות של ברק נכנס לאחוזתו של ג’פרי אפסטין במנהטן במהלך ינואר 2016, כשפניו מכוסות כמעט לחלוטין, ובקרבה זמנית לכניסתן של ארבע נשים צעירות לאותה אחוזה (כניסה שגם צולמה). התמונות פורסמו לראשונה כבר ב-2016, ללא תלונות, כשברק תואר כ’אדם בלתי מזוהה’. הסיבה לפרסום המאמר האחרון הוא הודאתו של ברק כי הוא האדם בתמונות, אשר גם מעלה שאלות לגיטימיות לגבי הצהרתו כי מעולם לא פגש את אפסטין בחברתן של נשים או נערות צעירות”.

לגבי טענותיו של ברק כי מדובר בפרסום פוליטי כתבו: “הטענה שהכתבה פורסמה בזדון על מנת ‘להיטיב עם יריביו הפוליטיים’, היא אבסורדית. לדיילי מייל אין עמדה בפוליטיקה הפנימית של ישראל, נושא שהוא עניינו הבלעדי של הציבור בישראל. עם זאת, בהיותו של ברק דמות פוליטית מרכזית שנמצאת כרגע בקמפיין בחירות במדינה, זה ברור לחלוטין שפרסום של הסיפור הוא בהתאם לאינטרס הציבורי”.