לאחרונה נדמה לי שחברי הכנסת הערביים עלו על איזשהו גימיק.
בזה אחר זה קמים חנין זועבי, אחמד טיבי וג’אמל זאחלקה ומזדעקים על הפרת זכויות האדם ועל רצח העם הפלסטיני ברחובות עזה.
צירופי מילים כמו: “דם על הידיים”, “רוצחים ופושעים”, “לכל איש יש שם”, “רצח ילדים” נשמעים בתדירות הולכת וגדלה.
לעיתים מצטרפת אליה אנחת תיסכול, לעיתים דפיקה רמה על הבימה, הם נעמדים מול מפכ”ל המשטרה ומול יושב ראש הכנסת.
הם מצקצקים תחת כל מצלמה רעננה, ומגייסים את תמיכת העולם הנאור, הם מתראיינים באל ג’אזירה, או משייטים במרמרה.
מכחישים לנו את השואה ומנחמים את משפחות השהידים, ברוב הפעמים הצעקות הרמות כמעט הופכות לתגרות ידיים וברגע האחרון מגיעים סדרנים גברתנים וסדרניות כחושות ומנסים לגרור החוצה את מי שדברי הנאצה והבלע שלו ממומנים מכיסי וכיסך הפרטי.
בואו נלמד ביחד על זכויות אדם
בחיי, אני לא יודעת אם בא לי לבכות או לצחוק. באמת אחמד? רציני חנין? אתם רוצים ללמד אותנו קצת על זכויות אדם? קצת על רצח עם? מאיפה נתחיל?
אולי מסרטוני הזוועות שעולים השכם והערב לרשת החברתית בה נראה העם שלכם במערומיו ואכזריותו הבלתי נתפסת, פעם אחר פעם אחר פעם מפירים זכויות אדם בסיסיות?
רק השבוע נתקלתי בסרטון בו נראה אדם קבור עד לצוואר באדמה, עיניו קשורות והוא ממרר בבכי. אז חברת החוליגנים שמקיפה אותו מתחילה לכסות את ראשו המתחנן בערימות של חול, לאט לאט, והוא נעלם. סנטר, נחיריים, עיניים, מצח, הופ. קבור חי. איננו.
ויש גם למכביר את הסרטונים בהם אתם מכים את נשותיכם למוות, רוגמים, סוקלים, שורפים, תולים ויורים בכל מי שנדמה לכם שסרח מדרך הג’יהאד.
או אולי נתעכב על המגן האנושי בו משתמשים אנשי חמאס כדי להגן על תילי תילים של טילים במעמקי האדמה? כמעט התחשק לי לרחם על העם הפלסטיני היושב בעזה, הרי הם נאנקים תחת העול החאמסי מחד ומפצצות צה”ל מאידך.
אלא שאז אני נזכרת שהחמאס נבחר בבחירות דמוקרטיות על ידי רוב מכריע של טרוריסטים בפוטנציאל, שלא איכפת להם שילדיהם יהפכו לחומת מגן, או שנשותיהם מסתכנות עם כל יציאה מהבית.
אז תעשו טובה חבר’ה, אתם לא באמת יודעים זכויות אדם מה הם, אתם אינכם דואגים לעם הפלסטיני שלכם. פשוט למדתם שפה כזו שבמטה קסם מבלבלת ומשתקת את יפי הנפש של ארצנו, כזו שגורמת לחלקים שלמים בעמנו להתנצל, להשתדל ולהתבלבל.
השבוע חמאס פגע בטעות ברשתות החשמל של אזרחי עזה וכעת סוף סוף ולא בגללנו נותק החשמל מעזה. הדיונים ההזויים אם להכניס טכנאים תחת אש או לא, האם לדחוק נהגי משאיות עם חיתולים וביסלי לרצועה הבוערת הם התוצאה הישירה של גבב יסוריי המצפון שלמדתם להרעיף עלינו בגאונות.
לי אישית אין ייסורי מצפון בכל הנוגע לסבל המתמשך של העם הפלסטיני. ותרשו לי במטותא גב’ זועבי אדון טיבי, זאחלקה וכל חבריכם צמאי תשומת הלב: אם באמת איכפת לכם מהעם שלכם, לכו להשפיע שם, נסו לגרום להם לאהוב את החיים, יותר מאשר את מותנו.
למדו אותם לכבד חיי אדם. שנו את התודעה המעוותת שלהם, כדי שבבחירות הבאות אצלכם ברשות תוכלו לצקצק ולהזדעק מעל הבמה של עצמכם, תוכלו לומר
“רוצחים” ו”דם על הידיים” ו”רצח עם” לכל אחיכם מהחמאס.
עד אז בל”ד. צאו לנו מהכנסת.