שבר כל 3 שניות: המספרים המבהילים מאחורי מחלת האוסטאופורוזיס

המספרים שמאחורי “המחלה השקטה”: מחלת האוסטאופורוזיס נחשבת לשכיחה במיוחד, כשעל פי הסטטיסטיקה אחת מכל שלוש נשים ואחד מכל חמישה גברים בגילאי חמישים ומעלה יחוו שבר על רקע מחלה זו.

עוד לפני שניגש למספרים עצמם, מעט רקע על המחלה: לאורך חיינו מתרחשים בעצמות גופנו בה בעת תהליכי בנייה ופירוק. עלייה בקצב פירוק העצם גורם להתפוררותה, דבר שעלול להוביל להשלכות קשות שיפורטו בהמשך.

תהליך כזה של עליה בקצב פירוק העצם מתרחש בנשים, במיוחד לאחר גיל המעבר, אך גם בגברים.

במצבים אלו, כאמור, פירוק העצם גובר על בנייתה, מה שהופך את העצם לפריכה יותר, שברירית וחלשה. היות והעצם כה שברירית, שברים אלה עלולים להיווצר בצורה ספונטנית או כתוצאה מנפילה קלה בלבד מגובה עמידה וללא טראומה משמעותית. השברים השכיחים האופייניים למחלת האוסטאופורוזיס הם  שברי חוליות, ושבר בשורש כף היד. אולם השבר המשמעותי ביותר, לו השלכות רבות, תחלואה ותמותה הינו שבר בירך.

“למחלת האוסטאופורוזיס אין לרוב תסמינים מובהקים והיא אינה גורמת לכאבים, ולכן היא נחשבת ל’מחלה שקטה’ עד לרגע שבו נוצר השבר”, מסבירה ד”ר נירית אבירן, אנדוקרינולוגית בכירה בתחום בריאות העצם. “מדובר למעשה במחלה שכיחה למדי בקרב האוכלוסייה המזדקנת בגברים ובנשים כאחד אך היא נפוצה יותר אצל נשים לאחר גיל המעבר”.

בהקשר הזה מציינת ד”ר אבירן את הנתון המבהיל הבא: כל 3 שניות מתרחש שבר ברחבי העולם על רקע מחלה זו.

כפי שצוין, ההשלכות החמורות ביותר של המחלה נגרמות על ידי שבר בעצם הירך. לדברי ד”ר אבירן, שנה לאחר שבר כזה, כ-80% מהמטופלים לא יוכלו לבצע פעילות אחת אליה היו רגילים טרם השבר, 40% מהמטופלים לא יהיו מסוגלים ללכת, לכ- 30% תהייה נכות קבועה ו-20% ימותו לצערנו כשנה לאחר השבר.

יצוין, כי טיפול תרופתי מתאים יכול להפחית את הסיכון לשברים הן בקרב מי שטרם שבר והן בקרב מי שכבר שבר, על מנת למנוע את השבר הנוסף. יחד עם זאת, רוב החולים אינם מאובחנים כנדרש ואינם מקבלים טיפול הולם למצבם.

לשם המחשה, מידי שנה סובלים בישראל כ- 6000 איש משבר בירך שנגרם כתוצאה ממחלת האוסטאופורוזיס, אולם פחות מ-20% מהחולים זוכים לקבל את הטיפול המתאים במצב הזה, מה שגורם לשמונים אחוזים להיות בסיכון ממשי לשבר נוסף .

למרבה הפלא, רוב החולים שאינם מקבלים טיפול תרופתי מתאים נוהגים כך מחוסר מודעות, קרי: הם אינם מודעים למהות השבר וסבורים שמדובר בשבר ‘רגיל’, בעוד שמדובר בשבר שנגרם מדלדול העצם.

חשוב להדגיש, הטיפול התרופתי כלול בסל הבריאות, כך שאפילו נימוקים כלכליים אין כאן. מה כן? כאמור, חוסר מודעות מצד המטופלים, המטפלים ועל פי רוב מצד שני הגורמים המוזכרים.

בעיתון ‘ישראל היום’ שהקדיש כתבה לנושא, נכתב כי “הטיפול התרופתי למניעת שברים בחולי אוסטאופורוזיס נמצא בסל התרופות משנת 2000, כך שלא צריך להיות חסם כספי לקבלת הטיפול”.

לפי הדיווח של העיתונאית מיטל יסעור בית־אור, “לאחרונה קיבלו כל רופאי המשפחה בישראל מכתב מעמותת עיל”א – העמותה הישראלית לאוסטאופורוזיס ומחלות עצם, בו הם נקראים לפעול למתן טיפול למי שסבלו משבר בצוואר הירך . כמו כן באותו המכתב נאמר, שעצם הנפילה מגובה עמידה ללא חבלה משמעותית ושבר בירך כתוצאה מכך, מעידה על כך שמדובר בשבר אוסטאופורוטי בירך וכי לשם האבחון אפילו לא נדרשת בדיקת צפיפות עצם. “מטופלים לאחר שבר נמצאים בסיכון מוגבר לשברים אוסטאופרוטיים נוספים, סיבוכים ותמותה וקיימת חשיבות רבה למניעה שניונית לאחר שברים בירך”, נכתב.

פרופ’ צופיה איש שלום, מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה מנהלת המרפאה האנדוקרינית בבית החולים אלישע וסגן יו”ר עיל”א, הסבירה בכתבה: “אוסטאופורוזיס היא מחלה נטולת תסמינים בשלביה הראשונים ועשויה להתגלות רק כשמופיעים שברים. שבר צוואר הירך הוא אירוע דרמטי וטראומטי שאי אפשר להתעלם ממנו. מחצית מהחולים לא חוזרים לתפקוד קודם, וללא טיפול הם נמצאים בסיכון לסבול משבר נוסף בצד הנגדי בתוך שנתיים”.

פרופ’ איש שלום מציינת כי הרופאים פנו בבקשה לסיוע מסגן שר הבריאות יעקב ליצמן והם מקווים שזה יירתם לעניין החשוב. “אנחנו מקווים לקבל את עזרתו לתקצוב אחות מתאמת במסגרת קופות החולים כדי לממש בצורה יעילה את התוכנית למניעת שברים”.