למרות שהיא צדקה: נדחתה תביעת הדיבה של השרה נגד העיתונאי

אבי כץ
|
א' תמוז התשע"ט / 04.07.2019 12:52
בית משפט השלום קבע כי תחקיר ‘לא לדאוגוסט’ על העברת תקציב פרסום ממשרד התרבות ללא מכרז – אינו מהווה דיבה • השרה מירי רגב חויבה לשלם לחדשות 13 ולספי עובדיה 25 אלף שקלים כהוצאות משפט • מבקר המדינה כבר קבע כי לא נפל פגם בהתנהלות רגב

שופט בית משפט השלום בירושלים, עבאס עאסי, דחה תביעת דיבה על סך מיליון שקלים שהגישה שרת התרבות מירי רגב כנגד חברת חדשות 10 – שהפכה מאז לחדשות 13 – המנכ”ל לשעבר גולן יוכפז והעיתונאים ספי עובדיה וברוך קרא. כך דווח בערוץ 7.

תביעת הדיבה נסובה סביב פרסום הקלטה ששודרה לפני 4 שנים, בה נשמעה השרה רגב משוחחת עם יועציה, ובה הם מתאמים עמדות כדי לנמק מדוע הועבר תקציב קמפיין ‘לא לדאוגוסט’ למשרד הפרסום יהושע TBWA, בבעלות רמי יהושע, ללא מכרז.

בתביעה טענה רגב כי לא נפל פגם במעשיה, וכי מדובר היה “בהליך שקוף, תקין וחוקי, שאושר על־ידי כל הגורמים המקצועיים והמשפטיים הרלוונטיים”.

בהכרעת הדין כתב השופט: “הפרסומים נעשו מתוך אמונה כנה, תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי, כי הפרשה וההקלטה ראויות להיות מובאות לידיעת הציבור נוכח החשיבות והעניין הציבוריים הרבים הקיימים בהם… ולא מתוך סיפוק הסנסציה ורדיפת רייטינג כטענת התובעת”.

בעקבות דחיית התביעה במלואה חייב השופט את רגב לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסכום כולל של 25 אלף שקלים.

יודגש, כי מבקר המדינה ערך בדיקה על קמפיין ‘לא לדאוגוסט’ ומצא כי לא נפל פגם בהתנהלות רגב, וכי לא היה קשר מוקדם בינה לבין יהושע.

שרת התרבות מירי רגב תקפה אחר הצהריים את פסק הדין, ואמרה כי היא שוקלת להגיש ערעור.

“הגשתי לפני למעלה משלוש שנים תביעת לשון הרע נגד ספי עובדיה וחדשות 10 בגין פרסום שקרי אודותיי”, ציינה רגב. “השופט עבאס עאסי מבית משפט השלום בירושלים קבע בפסק הדין שנתן היום כי הפרסום היה בבחינת לשון הרע אך לצערי ולמרות הזמן הרב שחלף, נמנע מלהכריע האם הפרסום היה אמת או שקר. והרי לשם כך מלכתחילה פניתי לבית המשפט”.

היא הוסיפה: “ביהמ”ש דחה את התביעה רק בהתבסס על הגנת ‘העיתונאות האחראית’, שאינה מעוגנת מפורשות בחוק איסור לשון הרע אלא נקבעה בפס”ד אילנה דיין וסרן ר’. המדובר בהגנה מעורפלת שהפכה בשנים האחרונות למפלטם של עיתונאים שמפרסמים לשון הרע, כפי שקרה גם במקרה זה”.

היא הדגישה: “בכוונתי לשקול הגשת ערעור לביהמ”ש המחוזי בירושלים כדי שזה יכריע האם אכן הגנת ‘העיתונאות האחראית’ מוצדקת במקרה זה ובמיוחד האם הפרסום היה אמת או שקר”.