מקבלים בכבוד מישהי שכל המהות שלה היא יריקה בפרצוף שלכם?

חברת הכנסת עומר ינקלביץ מסיעת ‘כחול לבן’ התארחה בסמינר בית יעקב שצ’רנסקי בתל-אביב, והתקבלה –  על פי דיווח של צוות הדוברות שלה, בכבוד מלכים על ידי הסגל הבכיר של המוסד.

ביקורה של חברת הכנסת עורר סערה, וחבר הכנסת משה גפני הזדעק וכתב: “נדהמתי לשמוע כי חברת כנסת מסיעה חילונית, שמטרתה לפגוע בכל הקדוש והיקר לעם ישראל, ביקרה והתקבלה בכבוד רב על ידי הנהלת הסמינר. וכדי בזיון וקצף”.

גפני, כמו גפני תמיד ‘מזדעק’ ולרוב גם ‘נדהם’, אולם במקרה הנוכחי, לא בלתי נכון יהיה לומר שמנקודת מבטו – יש בהחלט בסיס ל’תדהמתו’.

מה אומרת חברת הכנסת עומר ינקלביץ?

שאשה חרדית רשאית לשאת במשרות פוליטיות בכירות, שמותר לה להיות חברת כנסת, ושהיא אפילו מסוגלת לסייע למוסדות החרדים במקומות בהם חברי הכנסת מהמגזר, לדעתה, לא עושים זאת.

הסמינרים, לעומת זאת, מטיפים באופן קונסיסטנטי אל ההיפך הגמור: אשה חרדית אינה רשאית להיבחר לכנסת, אינה יכולה לזכות במשרות פוליטיות אחרות, והיא בטח לא יודעת יותר מהגברים מה טוב לנשים החרדיות.

את האישה הזו, שלמעשה יורקת לקונספציה המרכזית של הסמינר – קיבלו בסמינר שצ’רנסקי בכבוד.

במובן הזה, שונה חברת הכנסת עומר ינקלביץ מהותית מאישים חילונים אחרים שביקרו במוסדות חרדים, כמו שרי החינוך החילונים – והלעתים לעומתיים – לדורותיהם, שכן  לדידם של אנשי החינוך החרדיים – הם אינם אינם יותר מ’הגוי’, ‘הפריץ’ ממנו יש להציל את מעט הכסף שניתן, כמו במשל התפוחים הקלאסי.

שכן, ינקלביץ, בוגרת הסמינר, אינה רק חרדית מוכשרת הדוברת היטב את השפה, היא אומרת בכל ניואנס ממהותה למנהליה בעבר: ‘אפשר גם אחרת’.

האם יירחק היום בו תבוא בת סמינר משצ’רנסקי ותדרוש חברות ב’יהדות התורה’? במה שונה אני מעומר המלכה? – היא תאמר.

עבור גפני, וצריך לומר ביושר עבור חלק ניכר מן הציבור החרדי – המשמעות לכך היא אסון.

בהיבט הזה, איפוא, צודק יו”ר ועדת הכספים.