דברי ראש הממשלה נתניהו באירוע ‘ירושלים מצדיעה ליהורם גאון’, בכיכר ספרא בירושלים:
לפני תשע שנים חזרתי הביתה מיום עבודה, ושרה אמרה לי: “תבוא קצת יותר מוקדם”. בדרך כלל אני חוזר ב-12 בלילה. היא אמרה לי: “לא, אתה צריך לבוא יותר מוקדם, אני רוצה לצאת איתך למסעדה”. זה עבד. נכנסתי, ושם החיילים שלי, חיילים של למעלה מארבעים שנה, עמדו שם ושרו יחד עם יהורם את שיר היחידה, שיהורם כתב יחד עם אברמל’ה בן ארצי, זכרונו לברכה. אני זוכר מעט מאוד רגעים בחיי שריגשו אותי כל כך. אז יהורם, אני צריך להחזיר עכשיו, על יום ההולדת ההוא, שלי, העגול. אני רוצה להחזיר לך, אבל מה לעשות, אני בוודאות לא יכול לשיר כמוך. זה בלתי אפשרי.
שמעתי אותך שר בפעם הראשונה על המזרונים. אתם יודעים מה זה המזרונים? בסיירת מטכ”ל היה האנגר גדול, לפני בערך חמישים שנה, ושם היו מתאמנים, וכשהיה צורך בלהקת הבידור, הייתה להקת בידור של אדם אחד, לפעמים התלווה אליו שייק’ה אופיר, לפעמים אורי זוהר, אבל תמיד זה היה אדם אחד שבא אלינו, אנחנו היינו יושבים על המזרונים, ויהורם גאון היה שר לפנינו. וגם את זה אני לא שוכח אף פעם. אני לא שוכח את הקשר שלך אלינו, הלוחמים. אינני שוכח את הקשר שלך לאחי יוני, לאברהם ארנן, שגר בביתנו בשנותיו האחרונות, בחלק מהשנים. עוד ירושלמי.
לכן אני חייב להגיד לך יהורם, ששרה ואני נרגשים מאוד להיות איתך ועם כל הקהל שהתכנס כאן הערב לכבודך, ולכבוד בירתנו הנצחית ירושלים.
כשמדובר ביהורם גאון וירושלים, זה היינו הך. אני מוכרח להגיד לך שקשה לי לעכל את העובדה שאתה נושק לגיל הגבורות. אני מתוודה בפניך שלא רואים עליך, בלשון המעטה. יש לך קול קטיפה, חיוניות כובשת, עברית מוקפדת, מחשבה חריפה, שאיפה אינסופית לשלמות, ואני אומר לך: הכל נותר כמו שהיה אז במזרונים, אין שום שינוי, וזה נורא מתסכל, יהורם. אנחנו אוהבים אותך, ואנחנו מברכים אותך בהרבה מזל טוב, בהרבה אושר, בהרבה בריאות, ובהמשך יצירה. בלאדינו זה אולי נשמע קצת יותר טוב, אז מזל טוב ׳קֶרִידוֹ יורם׳.
יהורם, אתה נעים זמירות ישראל של דורנו. אתה נכס לאומי. אני לא אומר את זה מן השפה אל החוץ, ונעים לי לומר לך את זה, בפניך, מתוך הלב, וזה לא רק הלב שלי. תראה את הקהל העצום הזה שמשקף מיליונים בחוץ, וגם בזה אני אינני מגזים. כבשת אינספור במות בארץ ובעולם – בתחומי הזמר, המשחק בתיאטרון, בקולנוע, בטלוויזיה, בהגשה ברדיו ובפעילות הציבורית. אבל דבר אחד ברור: גם כשהופעת ב’קרנגי הול’ בניו יורק, או במקסיקו, בדרום-אפריקה, או באוסטרליה, הלב שלך תמיד נשאר פה. פה, בירושלים.
ירושלים היא היעד אליו שאפו אבות אבותיך, מטולדו בספרד. אתה יודע שאבי היה מגדול חוקרי ספרד, ויש לי עליך הרבה אינפורמציה, יהורם, מטולדו, מספרד ומהבלקן. ירושלים היא העיר בה כתב אביך זיכרונו לברכה, משה דוד גאון. נתת לי את הספר הכביר הזה, ספר מונומנטלי של ‘יהודי המזרח בארץ-ישראל’. הוא צריך להיות ספר חובה בכל בתי הספר.
ירושלים היא מצבור של זיכרונות וחוויות, מימי המצור בתש”ח, מתקופת היותה מחולקת, וכמובן מרגעי השגב של איחודה במלחמת ששת הימים. ירושלים ואבניה מהלכות עליך קסם. ירושלים ושיריך מרעידים מיתרים פנימיים בתוכנו.
נוצר כאן דיאלוג בין-דורי, בין גדולי המשוררים שלנו בספרד, שמואל הנגיד, אבן גבירול, יהודה הלוי, שירושלים שכנה עמוק בלבם, לבין יהורם גאון. וכל פעם שאני שומע אותך יהורם, אני שומע אותם. אתה נצר לשירה היהודית הספרדית הזאת, שמקבלת גם את הביטוי בשיר הנפלא של אביגדור מאירי: ‘מעל פסגת הר הצופים’. שמענו עכשיו עיבוד נפלא והגשה נפלאה של דוד ד’אור, אבל אני תמיד שומע את יהורם גאון, אני לא יכול אחרת.
לא רק שירי ירושלים שלך, לא רק הם מעוררים בנו כיסופים והתרגשות, גם ניגוני השבת, והרומנסות הספרדיות, ושירי האהבה לארץ-ישראל שכתבו מיטב הפזמונאים שלנו, ושירי הקרב והניצחון. יש לך יכולת מדהימה, לנסוך לא רק את הנפש שלך, אלא את הנפש של העם בשירה שלך. זו תכונה מיוחדת, היא מיוחדת לך יהורם.
צילום: Yonatan Sindel/Flash90
אז כראש הממשלה וכשר הביטחון, אני חייב להגיד לך שאני משקיע את מרב המאמצים לוודא שהאמת תוסיף לבקוע מגרונך: “לא תנצחו אותי, לא מנצחים אותי כל כך מהר!”. אני לא מתכוון לעצמי, אני מכוון אלינו – “לא תנצחו אותנו”.
אחרי שאנחנו נפגשנו והכרנו, והכרנו בעצם דרך אברהם ארנן, שהכיר אותך שלוש שנים לפני שהתגייסתי ליחידה, ונקשרו דרכינו, ונפגשו שוב לאחר שאחי יוני נפל במבצע יונתן. אתה הופעת בסרט הזה, וזה כמובן מאוד ריגש אותי ואת משפחתי. כשאני שומע את השיר שמתנגן ברקע, את השיר המרטיט ‘ארץ צבי’, שחובר לכבוד הסרט הזה, עוברת בי כל פעם צמרמורת. אני גם מברך על ההחלטה של תלמה אליגון להוסיף בית חדש ב’ארץ צבי’, לזכרו של רב-סרן רועי קליין זכרונו לברכה, שנפל במעשה גבורה במלחמת לבנון השנייה. זוהי שרשרת הגבורה שאתה, יהורם, מדבר עליה מעת לעת, ואתה מכיר אותה ומוקיר אותה. כי בזכות הנופלים שצועדים בראש מובטחים חיינו.
אנחנו תמיד שמחים לארח אותך במפגש חוג התנ”ך שבביתנו, בית ראש הממשלה, ע”ש חמי זכרונו לברכה, שמואל בן ארצי. אני מאוד מעריך את עמדותיך הבהירות בסוגיות הלאומיות שעומדות על סדר יומנו, ואני לא היחיד שמעריך את זה. אתה עושה זאת מתוך אהבת המדינה ואמונה עמוקה בצדקת דרכנו. אתה עושה זאת עם עוד תכונה, יהורם ויש עוד הרבה תכונות שמניתי כאן, אתה אמן דגול, פטריוט גדול, ויש לך את כל אותן תכונות נפלאות וסגולות נפלאות. הסגולה החשובה ביותר, וכבר עמדו על זה קדמונינו, היא תכונת אומץ הלב שלך. אתה אומר מה שאתה חושב, ואתה לא מרכין ראש בפני אף אחד.
יהורם יקירנו, כשמלאו למשה מונטיפיורי 100 שנים נערכה לכבודו מסיבה. הציגו לפניו אדם בן 80, ומונטיפיורי אמר לו: “עוד מצפה לך הרבה עבודה”. אז ברוח זו אני מאחל לך שתמשיך לעבוד קשה, לחדש ולהתחדש, כשאהבת העם לגווניו נתונה לך. ברכות חמות ליום ההולדת. הייתי אומר “עד 120”, אבל אני מעדיף לומר זאת בירושלמית: שתזכה לחגוג אפילו “מאאתיים”. מזל טוב, יהורם.״