הרמטכ”ל הכושל מחלק עצות לכחול לבן: תהיו בוטים ותכו תחת לחגורה

אחרי הדיווח כי בני גנץ יוביל את קמפיין רשימת ‘כחול לבן’, לאחר שאת הקמפיין הקודם הוביל יאיר לפיד, שהפעם בחר לקחת צעד אחורה.

הרמטכ”ל לשעבר דן חלוץ התארח בתוכנית הקבינט עם רוני דניאל, אלון בן דוד ויואב לימור ב-103FM, וסיפר כי הוא שמח על הצטרפותם של חברי הרשימה לפוליטיקה הישראלית, אך ציין כי מעבר לקפיצה אל הבריכה – עליהם להתחיל לשחות בה.

רשימת כחול לבן זכו לאחרונה לכינוי “גבעת חלפון”. אתה מתרשם שזה המצב במפלגה?

“אני מאוד מעריך אותם על ההחלטה לקפוץ לבריכה. אני מקווה שיש בה מספיק מים. לאט לאט מסתבר שיש אמת באמירה שלאנשי צבא קשה להשתלב בתוך התרבות הפוליטית הישראלית כי הם לא יודעים לשקר ולעשות מניפולציות במידה המספקת. יחד עם זאת אני תולה בהם המון תקווה”.

נראה שהם נוכחים נפקדים. נדרש מהם לא רק לקפוץ לבריכה אלא גם להתחיל לשחות.

“אינני פרשן פוליטי אך הם נדרשים לרדת קומה בשפת הדיבור שלהם. להיות יותר בוטים, אגרסיביים וקולניים כדי לא להשאיר את הבמה לצד השני שהשפה העילית רחוקה ממנו”.

לדעתך הרכב הרשימה יכול לנצח?

“ההרכב הוא טוב. הלוואי שלכל המפלגות יהיה הרכב שכזה”.

יש שאומרים שאילו גבי אשכנזי היה מוביל את הרשימה זה היה נראה אחרת.

“לכל אחד יש יתרונות וחסרונות כמו כולנו. אני חושב שכחול לבן צריכים להיות הרבה יותר נוכחים תקשורתית. שלא ישאירו נושא אחד בסדר היום בלי תשובה ניצחת”.

אתה מבקש מהם לבצע שינוי בד.נ.א ולהיות פרועים. הם לא צמחו בערוגה הזאת.

“אם הם לא יתאקלמו בתרבות הפוליטית הישראלית אז אין להם מה לחפש שם. ייקח זמן עד שהיא תשתנה ולכן הם צריכים להיות כמוה בינתיים – אגרסיביים, בוטים ולהכות מתחת לחגורה. צריך שיהיה להם את הקילר אינסטיקט”.

למה אתה לא מצטרף למאמץ ובא לפוליטיקה?

“בשביל במה? אני לא מעוניין להיות חלק מהמערכת הפוליטית”.

ביום שני חיל האוויר תקף בעומק סוריה ולא נשמע ציוץ מדמשק או מרוסיה בנושא. זה הפך לשגרה.

“אסור שנחשוב שזו השגרה. השאננות היא אסון. אני חושב שחלק מהגורמים לא מגיבים כי הם מבינים שזה מגיע להם. עלינו לעשות ולשתוק. הדיבור בנושא מעורר את הצד הנגדי”.

מדוע ראש אמ”ן יצא ודיבר כפי שדיבר אתמול?

“אין לי מושג”.

אנחנו שומעים לא מעט איומים מכיוונו של נסראללה והציבור בישראל מתחיל להיות מודאג. אולי צריך מפעם לפעם להבהיר שהפרופורציות אחרות לגמרי.

“מדי פעם צריך אך השאלה היא מה אומרים ואיך. נסראללה משמיע מעת לעת איומים אך יחד עם זאת יושב בשקט. אנחנו צריכים לעודד את המוטיבציה שלו לשבת בשקט ולא להכניס אצבעות לעיניהם של הסורים, של החיזבאללה ואחרים”.

גדי אייזנקוט אמר על נסראללה שאם הוא היה יודע מה ישראל יודעת עליו הוא היה האדם הכי מודאג במזרח התיכון. מותר להשמיע אמירות שכאלה והציבור הישראלי צריך לשמוע אותן.

“אני חושש שאנחנו אלה שמדאיגים את הציבור שלנו. זה משרת חלק מהמערכות שלנו, שהציבור מתעסק בבעיה הביטחונית ולא מתמקד בבעיות שנוצרו בחברה משוסעת ומפולגת. פקקים איומים, שלוש מיטות לאלף חולים – אלו הנושאים שצריכים להדאיג אותנו. צריך לתת את הדעת על מה שבאמת מדאיג כאן וזו החוזקה והעוצמה של החברה הישראלית”.