המסע שלי ממלכת יופי למשפחת אבוחצירא לימד אותי: ‘החרדים והרוסים הם לא אויבים’.
״אנחנו בישראל ביתנו רואים את תפקידנו כבולמי היוזמות העלולות להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה”, מכריז אביגדור ליברמן – ואני רואה שחור מול העיניים.
האם החברה שלנו לא מספיק שסועה גם כך?! האם לא מספיק שאנו נגררים למערכת בחירות מיותרת?! האם הכוונה היא להפוך את הבחירות האלה למלחמת הישרדות בין הרוסים לחרדים?!
הימים האחרונים טלטלו אותי.
מסתכלת באימה בטלוויזיה ולא מבינה מה קרה לאיווט ליברמן שלפני 20 שנה הקים את ‘ישראל ביתנו’ עם המסר של אחדות וכולנו יחד? אני וקובי בעלי היינו אז הסמל של המפלגה בזכות החיבור המיוחד שלנו.
“היא עולה מרוסיה שהפכה למלכת יופי והוא מרוקאי גזעי, בן לשבט אבוחצירא”, כך הציגו אותנו בתקשורת ואיווט של אז אהב את החיבור ושיווק אותו כחזון של המפלגה ואף התגאה בפנינו בכך שאשתו דתייה ושבתו שומרת שבת ובניו הולכים איתו לכדורגל. הרגשנו שיש לנו שותף מלא לדרך.
קובי ואני נשואים יחד כמעט עשרים שנה. הכרנו קצת אחרי שהוכתרתי כמלכת היופי של ישראל והוא היה דוגמן שפילס את דרכו בעסקים. עברנו יחד את כל המשברים האפשריים וזה בהחלט לא היה קל. אני הגעתי מעולם שונה מאוד. לא הכרתי את עולם הדתיים בכלל ואפילו לא ידעתי מה הבדל בין המסורתיים לחרדים. ברוסיה לא ידענו מזה דת ויהדות ועבורי החרדים היו קבוצה מפחידה וקיצונית.
בפעם ראשונה שקובי לקח אותי למפגש משפחתי אצלו, יצאתי משם עם הלם תרבותי רק מכמות האנשים ומספר הדודות.
הראשונה שפגשתי משבט אבוחצירא זאת הייתה רחל כנפו, חמותי (ז”ל), בתו של אדמו״ר בשם רבי יצחק אבוחצירא שהיה ידוע בכינוי ‘הבאבא חאקי’, ואני חייבת להודות שלמרות שחבשה כיסוי ראש מלא והייתה לבושה בצניעות היא קיבלה אותי בחיבוק חם ועוד הרבה לפני שהתחתנו. וכך גם סבתא ממה, הרבנית מרים אבוחצירא (ז”ל).
שתי נשים, ילידות מרוקו, מאצולת העולם החרדי, טהורות וחפות מדעות קדומות ומסטיגמות. שתי נשים שתמכו בנו לאורך כל הדרך עד לנישואין, למרות כל הקשיים שהרבנות הראשית לישראל הערימה עלינו כולל אישור יהדות קשה מאוד שנאלצתי לעבור.
ואני אומרת את האמת, הרבנים של המשפחה שמחו הרבה פחות מלראות אותי יחד עם קובי, וכל פעם שהייתי מגיעה למפגש כלשהו בקרבתם, כולם היו בלחץ אטומי מאיזה לבוש אבחר, ושחס וחלילה לא אתקרב מדי, אבל מה אתם יודעים? אפילו הרבנים הגדולים של המשפחה, חלקם ראשי ישיבות עם חצרות של מאמינים, התרגלו אליי והיום מחייכים כשרואים אותי ומתנהגים אליי רק בכבוד ובהערכה גדולה.
וילדינו יודעים לתמרן בין העולמות שסובבים אותם, יודעים מה נהוג אצל סבא ומה נהוג אצל בבושקה ודדה. ולא שאין לנו במשפחה דיונים סוערים על כפייה דתית וסוגיות אחרות שמעסיקות את כלל האוכלוסייה אלא שהבסיס הוא כבוד הדדי.
הנה, בסוף, דווקא בגלל שלא כפו עליי והכרתי את היהדות היפה והמכילה, גם אני התחזקתי ועם השנים התחלתי לשמור שבת כהלכתה. אז לכל מי ששואל אותי, מה סוד ההצלחה שלנו, אני עונה: בלי דעות קדומות ובלי אנטי. ותאמינו לי, אומרת הרוסיה שלא ידעה מזה שבת וקידוש.
ולכן, הדבר האחרון שאני רוצה לראות זה שמפלגה שעזרתי להקים, תצא בהצהרות “אנטי”. במדינת ישראל יש כל כך הרבה מתחים שלכידות חברתית היא הכרחית להישרדותה. ולאביגדור ליברמן אני רוצה לומר: “רוסים וחרדים הם לא אויבים! לא היו אף פעם ובעזרת השם גם לא יהיו”.
• מתוך דף הפייסבוק של יאנה חודריקר-כנפו