מבין שלל הפנינים שפלט יגאל גואטה בראיון שהעניק למוסף ‘7 ימים’ של ‘ידיעות אחרונות’ הוא חזר שוב על הנרטיב שלו, כי הוא הורחק מש”ס בשל האמת שלו וכו’, כשהוא מתכוון כמובן לאותה פרשייה אומללה מ-2017 – אז נאלץ להתפטר מתפקידו כחבר כנסת, בעקבות השתתפותו שנתיים קודם לכן בחתונה הנוגדת את חוקי התורה.
אלא שלמרות השנים שחלפו, נדמה שאיש עוד לא סיפר לאיש הצבעוני הזה את האמת פעם אחת: נזרקת מש”ס, יגאל, לא בגלל שהשתתפת בחתונה האסורה של אחיינך, אלא בגלל שהיית מספיק מטומטם לרוץ ולספר זאת מיוזמתך בתכנית של רזי ברקאי – כשהגאווה נוטפת מקולך.
על ההשתתפות גופא, איש לא היה עושה לך מאום. על הטמטום בהחלט כן. לאנשים חרדים רבים, בטח כשמדובר במצביעי ש”ס ורבניה, יש רתיעה מדפוסי התנהגות חמורים מבחינת התורה וההכלה.
הרתיעה כוללת לא רק חרדים מקרית ספר, אלא גם מזרחיים-מסורתיים מצביעי ש”ס שמעשים אסורים מן הסוג הזה – הם עבורם אסון.
בימים שאחרי התפוצצות הפרשה פגשתי לא מעט מצביעי ש”ס, חרדיים ומסורתיים, שהביעו לא רק גועל אמיתי מהתנהגותו של גואטה, אלא גם זעזוע כנה מהעובדה שניסיתי להגן עליו.
איך האקסיומה הזו, שכל כך ברורה לכל נער חרדי, לא מוכרת לחבר הכנסת? איך הוא מעז להאשים את רבני ש”ס ב’קיצוניות’, כאשר רק בגללם ומכוחם שמו כלל מוכר למישהו? אגב, בגלל הרבנים ‘הקיצוניים’ הללו, גם יש לו תכניות טלוויזיה ורדיו.
האמירות היפות אם כן של גואטה, המלוות במקהלה תקשורתית אוהדת, לא רק מבטאות חוצפה והתנשאות כלפי המגזר ורבניו שהמציאו אותו, הן גם משדרות חוסר אינטלגנטיות ואי הבנה מביכה של איש ציבור חסר תודעה מוחלטת לתפיסות העולם של הקהל שלו.