מה באמת חשוב לנו בחיים – בריאות, כסף, או אולי דווקא דיור הולם?
מחקר שנערך ב’מכון החרדי למחקרי מדיניות’ על ידי ניצה (קלינר) קסיר, המשנה ליו”ר ‘המכון החרדי למחקרי מדיניות’, דמיטרי רומנוב, עמית מחקר במכון, ואסף צחור-שי, חוקר בכיר במכון, בחן את סדרי העדיפויות של שלוש אוכלוסיות שונות בישראל – חרדים, יהודים לא-חרדים וערבים – כמו גם את שביעות הרצון מהם.
במחקר נבדקו 10 תחומים מרכזיים המשפיעים מהותית על חיינו: בריאות, רווחה אישית וחיי משפחה, חינוך והשכלה, הכנסה ומצב כלכלי, תעסוקה, דיור, חיי קהילה וחברה, ביטחון אישי וחשיפה לפשיעה, איכות הסביבה ותשתיות ציבוריות (תחבורה, פיתוח באיזור המגורים וכדומה).
מהמחקר, שכלל סקר מקיף בקרב כ-1,200 נשאלים, עולה כי למרות השוני המובהק באורח החיים – יש דמיון רב בין ההעדפות של חרדים ויהודים לא-חרדים: ששת התחומים החשובים ביותר עבורם מדורגים באותו הסדר: בריאות, רווחה אישית וחיי משפחה, חינוך והשכלה, הכנסה ומצב כלכלי, תעסוקה ודיור.
לא כך בחברה הערבית, בה סדר חשיבות התחומים מעט שונה.
הנשאלים אמנם דירגו את הבריאות כתחום החשוב בחיים, אך במקביל – “חינוך והשכלה” ו”תעסוקה” צויינו במיקום גבוה יותר, ואילו “רווחה אישית וחיי משפחה”, תחום שדורג במקום ה-2 מבחינת רמת החשיבות שלו בקרב הנשאלים החרדים והיהודים לא-חרדים, זכה רק למקום ה-7 בחשיבותו באוכלוסייה הערבית.
תוצאות המחקר מבליטות גם הבדל מגדרי מעניין, ומראות כי נשים וגברים מייחסים חשיבות שונה לתחומים שונים.
החוקרים מסבירים: “תוצאות המחקר מראות כי נשים מייחסות חשיבות גבוהה יותר לתחומי הבריאות והרווחה האישית, מאשר הגברים, בכל קבוצות האוכלוסייה. לצד זאת, גברים מייחסים לתחום התשתיות הציבוריות חשיבות גבוהה יותר מאשר הנשים.
“השונות הגדולה ביותר בין נשים לגברים בדירוג חשיבות תחומי החיים מתקיימת בקרב חרדים; הנשים מאוכלוסייה זו דירגו את תחומי הבריאות והרווחה האישית גבוה יותר, אך בתחומי ההכנסה, חיי הקהילה והחברה והתשתיות הציבוריות – דירוג הגברים החרדים גבוה מזה של הנשים.
“הפערים הגדולים יחסית עשויים להיות טמונים בשונות תרבותית גדולה יותר בין המינים בתוך החברה החרדית, ובפרט כתוצאה ממערכות חינוך נפרדות ותפקידים מגדריים שונים בתא המשפחתי”.
במחקר אף נבדקה שביעות הרצון של המגזרים השונים מתחומי החיים השונים, ונמצא כי האוכלוסייה הערבית פחות מרוצה ממצבה בכל התחומים בהשוואה לאוכלוסייה היהודית בישראל, ושביעות הרצון הנמוכה משקפת גם מצב אובייקטיבי.
בנוסף, נמצא כי בכל קבוצות האוכלוסייה קיים קשר חיובי בין החשיבות המוענקת לתחומים ושביעות הרצון מהם. כאשר תחום הוא בעל חשיבות רבה יותר, מושקעים בו משאבים המביאים לשביעות רצון גבוהה יותר ממנו.
אולם לא תמיד לפרטים יש יכולת השפעה על השקעת המשאבים, ולעיתים נדרשת השקעה ציבורית על מנת ששביעות הרצון מתחום מסוים תהיה גבוהה.
עוצמת הקשר משתנה בין קבוצות האוכלוסייה והיא חלשה ביותר בקרב האוכלוסייה החרדית, כתוצאה מגישה חיובית יותר לחיים בהשוואה לאוכלוסיות האחרות, שאינה תמיד קשורה למצב אובייקטיבי טוב יותר.
