“הגיע הזמן לכבות את האש הזרה”: קריאה ב’הארץ’ לבטל את ל”ג בעומר

מאמר בעיתון ‘הארץ’ קורא הבוקר (ראשון) “לבטל את חג ל”ג בעומר”.

כותב המאמר, אמוץ עשהאל, עמית מחקר במכון הרטמן, טוען כי לא ברור על שום מה חוגגת ישראל כשהיא מפקירה את ילדיה ל”חגיגה פגאנית של ונדליזם, זלילה, זוהמה ותמרות עשן”, כלשונו.

כותב המאמר מתעלם לכל אורכו מציון יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי, מחבר ספר ‘הזוהר’, ומדוע השתרש המנהג של הדלקת המדורות.

וכך הוא פותח את מאמור: “שוב עומדות המדורות לכסות את עין הארץ, ושוב איש אינו שואל בשביל מה, בעצם, כל הפירומניה הזאת טובה. ובכן, פסטיבל האש הישראלי רע מכל בחינה – אסתטית, בטיחותית, סביבתית ולאומית. סירחון העשן גורם לאלפים להסתגר בבתיהם, אבל גם לאחר שהם מתעוררים למראה שדות חרוכים, עצים כרותים ואתרי בנייה שדודים, מתעבי ל”ג בעומר שותקים, כאילו מאחורי ליל הלהבות הזה מסתתרת מסורת עתיקה, עמוקה וחשובה.

“וכי מה עוד יכול להצדיק את השחתת הרכוש ואת צריבת לשונות הילדים בתפוחי אדמה ומרשמלו מפוחמים, שלא לדבר על היבול השנתי של נפגעי כוויות שמובהלים בלילה הזה לבתי החולים? ודאי יש סיבה, אומרות הבריות, משהו כמו, נגיד, תבוסת המן או ניצחון המכבים. ובכן – אין סיבה, ודאי שלא סיבה טובה”.

לדבריו, “שורשיו של ל”ג בעומר הישראלי אינם אי שם בין חכמי התלמוד והקבלה, אלא מדובר בהמצאה ביזארית של מחנכים ציונים שקיוו שהאדרת בר כוכבא, הצתת מדורות וירי חצים מקשתות יתרמו לעיצובו של יהודי חדש. המחשבה על יהודי עז מבט וחסר פחד שהסתער עם חייליו על צבא רומא הציתה את הדמיון הציוני בצדק, אבל בל”ג בעומר היא הולידה קריקטורה תרבותית, מפגע סביבתי ומפלצת חינוכית.

“הצתת מדורות בראש חוצות לא עלתה על הדעת עד עליית הציונות, ובתפוצות מתעלמים מל”ג בעומר עד היום. בישראל, לעומת זאת, משבית החג את הגנים ובתי הספר, אף שהחברה הישראלית כלל אינה מנסה להסביר מה בעצם היא חוגגת כשהיא מפקירה את ילדיה לחגיגה פגאנית של ונדליזם, זלילה, זוהמה ותמרות עשן”.

את דבריו הוא חותם במילים הבאות: “נכון, ל”ג בעומר הישראלי לא הורג. הוא רק פוצע; פוצע נוף ורכוש, פוצע ילדים, וכשמתחברים לבר כוכבא הוא עלול גם לפצוע את הנפש. הגיע הזמן לכבות את האש הזרה שבה טובל החג המופרך הזה, ולהיפרד מעליו לשלום”.