צוותי המשא ומתן של הליכוד ואיחוד מפלגות הימין חיברו מסמך בן 16 סעיפים שבו מופיעות הרפורמות שתבקש הממשלה הבאה לאשר במטרה להסדיר מחדש את יחסים בין הרשויות בישראל.
על פי דיווח של מתי טוכפלד בעיתון ‘ישראל היום’, הקואליציה החדשה תעביר את פסקת ההתגברות שתאפשר לכנסת להחזיר חוקים שבג”ץ פסל על בסיס חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
סעיף נוסף במסמך נוגע לשינוי שיטת מינוי השופטים, שבמסגרתו יתקיים שימוע לפני מינוי השופטים, והממשלה תשמש הגוף הממנה.
מספר השופטים המכהנים בבית המשפט העליון יגדל בארבעה, ותוגבל כהונת השופטים ל-12 שנים.
בנוסף יהיו הגבלות על זכות העמידה שיקבעו כי רק הנפגע הספציפי יוכל לעתור ולבקש סעד מבית המשפט העליון.
הקואליציה תעביר חוק שיאסור על בג”ץ לפסול חוקים והחלטות של נבחרי ציבור, ובהם הכנסת, הממשלה וראשי ערים, בטענה של חוסר סבירות; ותיקון לתקנון עבודת הממשלה, כך שהיועץ המשפטי לממשלה לא יורשה להגביל את עבודת הממשלה אלא רק לייעץ לה משפטית.
הקואליציה גם תעביר חוק שימנע מהיועמ”ש להתייצב בתהליכים משפטיים נגד הממשלה. החוק יקבע כי המדינה או משרד ממשלתי יוכלו לוותר על ייצוג הפרקליטות בבג”ץ, ולשכור שירותים של עורכי דין פרטיים אם ירצו בכך.
סעיף נוסף קובע כי משרת יועמ”ש למשרד ממשלתי תהיה משרת אמון, על ידי השר האחראי על המשרד.
בבית היהודי הציעו להרחיב את החוק הנורבגי, כך שיאפשר לשני שרים מכל מפלגה להתפטר על מנת להכניס את חברי הכנסת הבאים ברשימה
הוצע גם לשנות את חוק החסינות, כך שישית חסינות אוטומטית בפני העמדה לדין לכל חבר כנסת ושר, לעומת המצב היום, שבו הח”כים אינם זוכים לחסינות באופן אוטומטי.
ב’ישראל היום’ מציינים, כי ראש הממשלה בנימין נתניהו נחשף למסמך הרפורמות במערכת המשפט שחיברו נציגי המשא ומתן, אולם הוא טרם אישר אותו.