“השליחות הגדולה שמילאו יקירינו נותנת לנו כוח לעמוד במסע היגון”

ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, הרבנים הראשיים, ראש העיר ירושלים השתתפו בטקס שהתקיים בבית יד לבנים בירושלים • נתניהו: "איננו ששים אלי קרב, אך אנחנו יודעים שנכונות ההקרבה היא הערובה לגורלנו"
חרדים 10
ב' אייר התשע"ט / 07.05.2019 17:34

טקס זיכרון לחללי מערכות ישראל התקיים אחר הצהריים (שלישי) בבית יד לבנים בירושלים, במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו”ר הכנסת יולי אדלשטיין, ראש עיריית ירושלים משה ליאון, הרבנים הראשיים לישראל ומשפחות שכולות.

בנאומו, אמר ראש הממשלה: “אורו של נר הזיכרון המועלה היום ברחבי ישראל מקרין על 364 הימים הנותרים בשנה. יום אחד לעומת 364 והוא שקול כנגדם. כי בזכות הבנים והבנות, בזכות יקירינו שנפלו, שזכרם צורב את נשמתנו, נפתחים חיינו ומתקיימת מדינתנו. בלעדיהם אנה היינו באים”.

נתניהו הוסיף: “היום אנחנו מרכינים ראש וחולקים כבוד ל-23,741 חללי מערכות ישראל: יהודים, דרוזים, מוסלמים, נוצרים, בדואים וצ’רקסים. עליהם נוספים אלפי הקורבנות של פעולות האיבה, כולל ארבעה אזרחים חפים מפשע שנהרגו בתחילת השבוע מטילי המחבלים בעזה.

“איננו ששים אלי קרב, אך אנחנו יודעים שנכונות ההקרבה היא הערובה לגורלנו.

“כל חלל, כל נופל, פוצע את ליבנו”, אמר ראש הממשלה. “מי כמונו, אחיי ואחיותי, יכול להעיד על כך. הכאב והגעגוע אינם מרפים. לעתים קרובות אומרים לי קרובים הנופלים – אחרי קבלת הבשורה המרה, היינו צריכים ללמוד לנשום אוויר מחדש. המחנק בגרון הופיע כל הזמן יום ולילה. ובאמת אין הסבר ברור כיצד אנחנו יכולים לעמוד מול האובדן.

“מצד אחד אנחנו ממשיכים בשגרת חיינו ומצד שני כמעט שאין יום שבו איננו מוצפים בזיכרונות על זיו פניהם של יקירינו, על חיוך שחייכו, על מילים שאמרו. על דברים שעשו. כאילו הם ממש איתנו.

“אבל הם אינם איתנו. וכל פעם בהצפת זיכרונות כאלה החלל חוזר ונפער מחדש ואיתו מבליח הכאב הצורב. אי אפשר שלא לחשוב מה היה קורה ביתרת חייהם, מה היה קבוע ומה היה משתנה. מה היו תורמים למשפחות שהיו מקימים או שהקימו. לחברה, למדינה ומי יודע – לאנושות.

“כל כך הרבה שאלות. ומי כמוכם יודע שההתמודדות איננה רק באה ברגע האיום שלא ניתן בכלל לתאר אותו של קבלת הבשורה וגם לא בשנה שלאחריה, ההתמודדות היא לכל החיים. אז איך ממשיכים הלאה? יכול להיות שכל אחד ואחת מכם שאתם מוצאים את הדרך הייחודית שלכם להתמודד עם השכול, אבל אם יש משהו שמאחד רבים רבים מאיתנו ואולי את כולנו, זו הפנמת השליחות הגדולה שמילאו יקירינו ושהיא נותנת לנו הרבה כוח לעמוד במסע היגון”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות