אל תואפיקונא עלא זליקא, אוקי?

אין זה סוד שהתחיל החופש, אבל בעת הזו לאיפה אפשר לצאת לנופש?

לא היתה לי ברירה אלא להפליג בדמיוני אל סין הרחוקה. נחתתי שם ושמתי פעמי לטיול בעיר הגדולה שאנגחאי, כתייר נכנסתי לכמה חנויות וניסיתי לבקש עזרה בעברית, בתחילה הם אמרו לי משהו כמו “שאו צ’ונקוו אה” שאדבר בסינית, מיעוט הציע לי לשוחח באנגלית. משהמשכתי בעברית הם סובבו את האצבע על הרקה, נעלבתי והלכתי.

כשזה חזר על עצמו, פשוט עזבתי.

נסעתי לקצה עולם אחר, ארגנטינה, לדרום הרחוק בצד השני. אל תשאלו מה חיפשתי שם, רק חשבתי שאולי בספרדית מתגלגלת יקבלו את פני יפה יותר. גם שם הסתובבתי וביקשתי את משאלותי בעברית, וגם שם סובבו את האצבע על הרקה. ונעלבתי.

נחתתי למציאות של מזרח התיכון, ומול המראה סובבתי גם אני את האצבע, הי גם כאן אני הטיפש, הרי השפה המקומית היא ערבית.

* * *

בינתיים נראה שהישראלים נהנים מקרקס הרקטות של החמאס, וכל המרבה לצלם יירוטים הרי זה משובח.

אבל, לאן כל זה מוביל אותנו? חיילים עומדים שמחים ומוכנים להיכנס לגוב האריות, על שום מה? כי יאכלו אתכם שם בלי מלח?

לאן פנינו מועדות? בלי לדבר בשפת המקום?

לא. אין צל של ספק שגם אם נדבר בערבית – לא נוכל לדבר עם אנשי הטרור.

אבל הפיתרון האמיתי לסכסוך היהודי-פלסטיני טמון בחינוך. חינוך. ועוד פעם – חינוך.

ילד ששטפו את מוחו לשנוא יהודים, זקוק לשטיפת ניקיון לחינוך לאנושיות, לאהבה ואור.

אם נדע ערבית, נוכל לשוחח עם אוייבנו ברשת, להראות להם כמה הרס וחורבן טמון בדת שלהם.

נוכל לדון, לשכנע, להשפיע. לא על כולם. אבל כן על חלקם.

* * *

אם מישהו סבור שכ-ל הערבים שונאים את היהודים, הרי אינו אלא טועה, בפייסבוק אפשר למצוא את “הקול האמיתי” שמייצג ערבים שונאי טרור שמתגייסים לצה”ל וכו’.

וביוטיוב אפשר למצוא גם ערבים כדוגמה הזו:

ואילו בצד היהודי – מה היינו עושים בלי דוברי הערבית כדוגמת ד”ר מרדכי קידר שמכה מנה אחת אפים בתוכניות אל-ג’זירה:

התעלמות מהמציאות והשפה המקומית, כמוה כטיול בחו”ל ודיבור בעברית. כלומר מג’נוניות.

רק על ידי דיבור בערבית נוכל לקיים את חזון הנביא, שבו העמים פונים אל עם ה’ ללמוד את התורה – וכתוצאה מכך הם כותתים את חרבם ואת כלי מלחמתם.

וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים,
נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה’ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת
וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל הַגּוֹיִם וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ:

“לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה’ – אֶל בֵּית אֱ-לֹהֵי יַעֲקֹב,
וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו”.

כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר ה’ מִירוּשָׁלִָם.

וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים
וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת
לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.

אל תואפיקונא עלא זליקא? (אתם מסכימים?)