משה אגדי הי”ד למנוחות: ‘מורשת חסד, עזרה לזולת, חיוך מאיר פנים’

מאות בני אדם – בני משפחה וחברים – ליוו אחר הצהרים (ראשון) בבית העלמין בשכונת גבעת ציון באשקלון, את משה אגדי הי”ד, תושב העיר בן 58, שנהרג הלילה מפגיעת רקטה.

אגדי, שהיה ירקן בשוק בעיר, פונה לאחר הפגיעה לבית החולים ברזילי בעיר, שם נקבע מותו.

הוא הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים.

שי, אחד מאחיו של משה, סיפר היום בגל”צ: “ידע לכבד כל אדם, אהוב על כולם, צנוע. לא יודעים איך ממשיכים מכאן. אנחנו חסרי אונים. היה שמח בחלקו. אי אפשר לתאר את זה במילים. אנחנו עדיין לא מעכלים. הוא ישן בבית של חמתו, שם הוא נהרג. אני לא יודע מה הסיפור שהוא לא היה במרחב המוגן.

“אמא שלי, נהיו לה 14 ילדים ומעל 100 נכדים ונינים ואני לא מבין למה היא צריכה ככה בסוף חייה לאבד ילד. כל מי שמכיר את משפחת אגדי מכיר את משה. היה אדם צדיק. משה היה ירקן בשוק באשקלון, עזר למשפחה. כולם יגידו כמה הוא היה אדם ישר, הגון וטוב לב”.

אחיו אבי סיפר בראיון ל-103FM: “הרגו כאן ילד בן 58 והודיעו לנו את הבשורה בשלוש בבוקר. גם ככה לא ישנו כל הלילה. יש לנו עוד אחות שגרה בראשון לציון ואח שגר בביתר עילית, מלבדם כולם אשקלונים. אמא שלנו בת 80. היא לא מסוגלת לדבר היום והיא בקושי נושמת מהבוקר. החיים שלו היו העבודה, בית הכנסת, הילדים והאישה”.

השר אופיר אקוניס הגיע להלווייה בתור נציג הממשלה.

צילום: Noam Rivkin Fenton/Flash90

ראש העיר, תומר גלאם, נשא הספד בהלוויתו:

“אנו מלווים היום למנוחת עולמים את משה אגדי זכרו לברכה, תושב העיר, שנהרג מנפילת רקטה בביתו.

הקלות הבלתי נסבלת בה רק אתמול בערב משה היה איתנו, בילה את השבת עם בני משפחתו, התפלל בבית הכנסת, דיבר וצחק, וכעת אנו טומנים אותו בעפר, אינה יכולה להימשך.

זוהי מציאות הזויה, מסוכנת ובלתי נתפסת שאף אזרח במדינת ישראל, אף תושב בעיר אשקלון, אף ילדה וילד, לא צריכים להיות חלק ממנה.

סבב אחר סבב, הסלמה אחר הסלמה, לעיתים קרובות, קרובות מדי, אנחנו משלמים את המחיר היקר ביותר שאומה יכולה לשלם על הזכות הבסיסית שלה להגן על עצמה – מחיר החיים של הקרובים לנו מכל.

בעוד יומיים נציין את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, יום שמהווה תזכורת אילמת למחיר אותו אנחנו משלמים.

לא ששים אלי קרב אנחנו, אבל אויבנו חייבים לדעת שגם הם צריכים לשלם מחיר עבור דמם של אחינו היהודים שנשפך. דם חפים מפשע, שכל רצונם היה לחיות בשלווה בארץ ישראל, להקים בה את ביתם, לגדול ולהזדקן בארץ האהובה שלנו.

ולכן, גם בשעה קשה זו, נמשיך לעמוד זקופי קומה, להפגין חוסן ואיתנות רבי עוצמה ולשדר לגורמי הטרור שמבקשים להשמידנו שאנחנו לא ניכנע להם ולא ניתן להם. דמם של חיילנו ואזרחנו לא יהיה לשווא.

האם היקרה, אשרף, האישה, יפה, ילדים, נכדים, אחים ובני משפחה,

צילום: Noam Rivkin Fenton/Flash90

מילים לא יספיקו לתאר את גודל האובדן והכאב הקשה מנשוא אותו אתם חווים ברגעים אלו, אבל אין לנו מה להציע לכם מלבד מילים, מלבד כתף תומכת, מלבד הסיוע הנדרש בשעה זו.

אני מקווה שבכל זאת, תוכלו למצוא מעט נחמה במורשת הנפלאה שהותיר אחריו משה – מורשת של חסד, עזרה לזולת, חיוך מאיר פנים, לב רחב ואוהב, ידיים מושטת לעזרה ודרך ארץ,  מורשת ערכית ומוסרית, אותה עליכם יהיה להמשיך ולהנציח לדורות הבאים במשפחה.

משה היקר, נוח על משכבך בשלום. תהיי נשמתו של משה צרורה בצרור החיים”.