חבר מועצת עיריית אלעד, ברק צברי, יו”ר סיעת יש”י, שיגר מכתב לשר הפנים אריה דרעי, בו הוא דורש לחייב את ראש עיריית אלעד, ישראל פרוש, “להשיב מליוני שקלים לקופת הציבור”.
צברי מדגיש במכתבו, כי אם “משרד הפנים לא ייעתר לבקשתי ניאלץ להשתמש בשאר הדרכים החוקיות העומדות לרשותנו”.
במכתב ששיגר, ועותקים ממנו נשלחו גם לממונה על המחוז – יונתן בר סימן טוב, יו״ר אגף הביקורת – עפרה ברכה וראש העיר ישראל פרוש, נאמר:
1. לאחר בדיקות מעמיקות וקבלת מסמכים לאחר תקופה ארוכה בסיוע המחוז, מסתבר שאכן הועברו קראוונים על חשבון העירייה ללא היתרים.
2. העירייה פגעה בזכות התושבים להתנגד, התושבים פנו לבית המשפט לפינוי הקראוונים ואכן זכו והקראוונים פונו.
3. העברת הקראוונים (3-4) עלתה לעירייה כ-798,000 שקלים – סכום מבהיל, והוצאת הקראוונים עלתה לעירייה סכום של כ-81,000 שקלים.
4. העירייה גרמה לתושבים להוצאות משפטיות מרובות, למרות שיכלה למנוע זאת ולהעביר את הקראוונים ממקומם מיד כשקיבלה מכתב. ראש העיר בחר לנהל מאבק משפטי ארוך עם עלויות כבירות גם לעירייה וגם לתושבים (מעניין אם זה היה כספו האישי האם היה נכנס לתהליך זה).
5. מאחר וזו לא הפעם הראשונה שראש העיר משתמש במשאבי העירייה (כספים וקרקעות), ואף ישנו פסק דין שזה שימש אותו בבחירות, ואכן השופט צבי דותן קבע שהיה שוחד בחירות (פסק דין שראש העיר לא ערער עליו ונהפך לחלוט).
6. אי לכך ולאור העובדות הקשות אבקש לקבוע פגישה לאלתר עם שר הפנים, מנכ״ל משרד הפנים, הממונה על המחוז ויו״ר אגף הביקורת במשרד הפנים – כיצד משיבים כספים אלו חזרה לתושבים. היום ברור שראש העיר אחראי אישית למיליוני השקלים שהוצאו ללא היתר.
דרך אגב אשמח גם אם ראש העיר יגיע לפגישה ויתעמת עם הנתונים (גם הוא מכותב למכתב זה).
7. בנוסף, מסתבר היום שבמשך שנים ראש העיר שילם ליועצים שלא עבדו בפועל, יועצים שראש העיר מסתיר מה נעשה בכספים, וישנן אסמכתאות ברורות לכך. גם כספים אלו חייבים לחזור לקופה הציבורית, ובנוסף ללא אישור מנהל מחלקה המאשר את פעילותם.
8. והיה ומשרד הפנים לא ייעתר לבקשתי ניאלץ להשתמש בשאר הדרכים החוקיות העומדות לרשותנו, על מנת להשיב כספי ציבור חזרה לתושבים. יש לציין, כי כספים אלו יכלו לשמש לאמהות חד הוריות, נוער נושר, הסעות לילדים מיוחדים, שיפור מוסדות החינוך ותיקון הגדר מסביב ליישוב.