בית משפט השלום בירושלים גזר היום (שלישי) 15 חודשי מאסר בפועל ו-7 חודשי מאסר על תנאי, על סרבן הגט מאיר גורודצקי.
לפני כעשרים שנה חויב גורודצקי על ידי בית הדין הרבני האזורי בירושלים להעניק גט לאשתו, אך הוא סירב שוב ושוב.
בשל סירובו הופעלו כלפיו הליכי כפייה שכללו מאסר שנמשך לאורך 18 השנים האחרונות, כאשר זוהי תקופת המאסר הממושכת ביותר אותה מרצה כיום סרבן גט בישראל.
במהלך המאסר הופעלו נגדו סנקציות מרחיקות לכת בתוך הכלא ונשללו ממנו זכויות רבות, אך ללא הועיל. בין היתר הוא הועבר לבתי סוהר אשר תנאי הכליאה בהם קשים, הוחזק עם אסירים השפוטים בגין עבירות אלימות חמורות, נשללו ממנו זכויות שונות כגון החזקת ציוד אישי, שיחות טלפון וקבלת ביקורים והוא אף הוחזק בתנאי בידוד לפרקי זמן ממושכים – אבל למרות זאת סירב לציית לצו ולתת לאישה את הגט המיוחל.
לפני מספר חודשים הרכיבה באת כוח האישה בית דין רבני פרטי ובלתי מוסמך שהתיר אותה מעגינותה, תוך שחלק מהרבנים החתומים על פסק הדין מסרבים לחשוף את שמם.
בית הדין הרבני הממלכתי והרשמי סבור כי קביעתו של בית הדין הפרטי שגויה מבחינה הלכתית וכי הצו ליתן גט שריר וקיים, ומבחינת הרשויות היא אישה נשואה לכל דבר ועניין.
לאחר שהגברת הותרה על ידי בית הדין הפרטי היא הסכימה לשחרורו של האיש מבית הסוהר.
כתב האישום נגד גורודצקי הוגש בספטמבר 2018 על ידי יחידת התביעות של משטרת ישראל במחוז ירושלים, לאחר שמשנת 1999 וחרף החלטות בית הדין הרבני להגיע להסכם גירושין הוא סירב ליתן גט לאשתו.
הרשעתו וגזר דינו של גורודצקי התאפשרו בעקבות החלטה של היועץ המשפטי לממשלה בשנת 2016 לפיה לאי ציות לחיוב גט יש היבט פלילי ומכאן התאפשר פסק הדין חסר התקדים ומן הבחינה הזו נעשתה היום היסטוריה בבית המשפט.
מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר: ”מערכת בתי הדין הרבניים מתכוונת לערער יחד עם פרקליטות המדינה על פסק הדין המקל, ולדרוש להחמיר עם גורודצקי כחלק מהאבק בתופעת סרבני הגט בארץ ובעולם.
”מערכת בתי הדין הרבניים על כל שלוחותיה תמשיך להיאבק בכל הדרכים והאמצעיים החוקיים והמשפטיים בסרבני הגט עד שהאחרון בהם יתיר את אשתו מעגינותה”.
נשיא בית הדין הגדול הגר״ד לאו מברך על פסיקת בית משפט השלום: “פסק הדין התקדימי של בית המשפט הינו נקודת אור במאבק הבלתי מתפשר של בתי הדין הרבניים בתופעת סרבנות הגט. אני מברך על אמירתו הברורה של בית המשפט כי אדם אשר מסרב לתת חירות לזולתו תישלל אף ממנו חירותו האישית.
“דייני בתי הדין הרבניים ימשיכו לעשות מלאכתם נאמנה ולא ירתעו מטיפול בתיקים מורכבים המצריכים יד קשה בכדי לצמצם את תופעת הסרבנות”.