התהילים, הד”שים, צלוחית הדבש: הקשר בין הרבי מקאליב להגראי”ל

הגאון רבי משה יהודה שניידר, מי שהיה החברותא של הגראי”ל שטיינמן זצ”ל, מספר על הקשר המיוחד של האדמו”ר מקאליב זצ”ל עם מרן ראש הישיבה זצ”ל:

“בתחילת שנת תשס”א, אחרי התחלת האינתיפאדה בארץ הקודש רח”ל, בא האדמו”ר אל רבינו לבקש סדר תפילה על כלל ישראל.

ואז סידר מרן את ג’ פרקי תהלים – פ”ג ק”ל קמ”ב. על פרק פ”ג אמר מרן, שכך הנהיג קדוש ישראל ‘החפץ חיים’ לומר בעת שמשנאי ה’ נשאו ראש רח”ל.

האדמו”ר הלך עם זה לשאר גדולי ישראל והסכימו עמו, ופירסמו ‘קול קורא’ לאומרם בכל המקומות. מאז, שנים רבות, היה מרן בעצמו מקפיד לומר פרקים אלו כל יום אחרי שחרית עם הציבור, ואפילו בשבת.

ובתוך הדברים אמר מרן, שבעיקר צריך לעורר שאסור ללכת למקומות מסוכנים, כגון קבר יוסף הצדיק ועוד, שזה עוולה גדולה, כי מעוררים בזה שנאת העכו”ם ח”ו, וזה חמור מאד!”

החברותא מוסיף ומספר: “והעריכו מרן מאד וכיבדו ביותר, וליווהו ביציאתו. ואחר כך שמענו ממרן דברים גדולים על גדלות האדמו”ר זצוק”ל.

“כמו כן מפעם לפעם היו שולחים פריסת שלום זה לזה על ידי היקר הרה”ג הרב חיים בנימין קירשנבוים שליט”א, מזכה הרבים גדול, שזכה לשמשו בקודש רבות בשנים.

“וכן לקראת ראש השנה נהג האדמו”ר כל שנה ושנה לשגר צלוחית דבש למרן לברכת שנה טובה ומתוקה עם הגאון ר’ תנחום פישהוף שליט”א, מראשי ישיבת פוניבז’ לצעירים”.