הבעל-שם-טוב, מייסד החסידות, תיקן לערוך סעודה מיוחדת בחג האחרון של פסח, אחרי תפילת מנחה – ‘סעודת משיח’. זאת, מפני ש”ביום הזה מאיר גילוי הארת המשיח”.
כעבור כמה דורות הוסיף אדמו”ר הרש”ב (רבי שלום-דובער) מליובאוויטש ותיקן לשתות בסעודה הזאת גם ארבע כוסות יין, כמו בליל הסדר.
הרעיון שמאחורי הסעודה הוא להתחבר להארת המשיח לא רק בכלים נפשיים ורוחניים, כמו ההבנה והרגשות, אלא גם על-ידי הגוף הפיזי.
כשאנחנו אוכלים את ‘סעודת משיח’ נספגת הארת המשיח בתוך גופנו. המצה והיין נהפכים לחלק מאיתנו. על-ידי כך מתחזקת בליבנו האמונה בביאת המשיח ומתעצמת הציפייה לבואו הקרוב.
לטפח את האמונה
במרוצת הדורות המנהג הזה מתפשט והולך. בבתי כנסת רבים הסעודה נערכת ברוב עם. יש מקומות שבהם הגבאים דואגים להכנת מצות ויין בעבור כל הציבור, ויש קהילות שבהן כל אדם מביא מצות ויין מביתו.
מובן שאם לא נערכת סעודה בבית הכנסת אפשר לקיימה בבית, בחוג המשפחה. זו הזדמנות לחזק בלב בני הבית את האמונה בגאולה הקרובה לבוא ואת הציפייה לקראתה. אפשר לספר על האמונה הלוהטת של צדיקי הדורות בביאת המשיח, ועד כמה התכוננו לקראתו וחיכו לו בכל יום ממש.
האמונה בביאת המשיח היא אחד מעיקרי האמונה. זה אחד היסודות המרכזיים שעליהם דת ישראל עומדת. חז”ל גם אומרים שאחת השאלות הראשונות ששואלים את האדם בבואו לעולם האמת היא: “ציפיתָ לישועה?”.
לכן חשוב לטפח את האמונה הזאת, לחזק אותה ולהפוך אותה למניע מרכזי בחיי היום־יום.
האמונה הזאת דורשת ליבוי מתמיד, מכיוון שעובר עוד יום ועוד יום ועדיין לא נושענו. הקושי הזה בא לידי ביטוי בנוסח ‘אני מאמין’, שבו נאמר: “ואף-על-פי שיתמהמה – עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא”. זו עבודה נפשית, להתגבר על האכזבה ולחזק מחדש את אש האמונה.
אבל אנחנו יודעים שהקב”ה לא יפר את הבטחתו חלילה. הוא הבטיח לאבותינו לגאול אותם ממצרים, וקיים את דברו גם אחרי שעברו מאתיים ועשר שנים של גלות. הוא יקיים גם את הבטחתו לשלוח לנו את משיח צדקנו ולגאול אותנו גאולת עולמים, אף-על-פי שכבר עברו ימים רבים כל-כך ועדיין בן-דוד לא בא.
תמורות שמבשרות
אך דווקא אירועי הדורות האחרונים צריכים לחזק בליבנו את הציפייה לגאולה. לנגד עינינו מתגשמים כל הסימנים שנתנו חז”ל על התקופה המקדימה את הקץ. באוזנינו מהדהדים דברי גדולי הדורות האחרונים, ובעיקר הדברים המפורשים שהשמיע הרבי מליובאוויטש, כי אלה ימי הגלות האחרונים.
גם התמורות המתחוללות עכשיו בעולם, באורח בלתי-צפוי לחלוטין, מעוררות תחושה ברורה שדבר מה גדול מתחולל כאן.
אם כן, זה הזמן להתחזק בציפייה לגאולה ולבקש מהקב”ה שיקצר את חבלי המשיח ויביא לנו עוד בפסח הזה את הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו, ואז נזכה לסעוד את ‘סעודת המשיח’ עם המשיח עצמו.