מתיחות באיחוד מפלגות הימין: בכירים בבית היהודי קראו אמש (שני) לרב רפי פרץ להתפלג מהאיחוד הלאומי בראשות בצלאל סמוטריץ’.
זאת בשל מה שהוגדר, לטענתם, ‘התנהלות עצמאית של ח”כ סמוטריץ במו”מ והפצת מסמך דרישות מצד האיחוד הלאומי ללא תיאום ממוקדם עם הבית היהודי’.
לפי דיווח ברשת ב’, בבית היהודי מזהירים כי מהלכיו של סמוטריץ’ מסכנים את המשא ומתן כולו. אותם גורמים בכירים אף שקלו לנהל את המשא ומתן הקואליציוני בנפרד.
“הוא חצה את הקווים האדומים והציג את הדרישות הקואליציונית שלו כאילו הן דרישות של כל הרשימה”, אמרו הגורמים.
במידה והמפלגה תתפלג הבית היהודי ימנה 4 ח”כים בעוד האיחוד הלאומי רק שניים.
באיחוד מפלגות הימין מתקשים להכין את מסמך הדרישות הקואליציוניות ולהעבירו לליכוד בשל המחלוקות בין ראשי הרשימה. בניגוד לפרסומים ביומיים האחרונים, אין הסכמה לגבי סעיף חוק החסינות והסעיף כלל לא היה כלול במסמך המקורי.
לפי הדיווח, גורמים בסביבתו של הרב רפי פרץ זעמו על דבריו של סמוטריץ’ בראיונות שהעניק, לפיהם אם תיק המשפטים לא יופקד בידיו – אז תיק החינוך יוחזק על ידו. זאת למרות שקיימת הבנה שתיק החינוך יועבר לפרץ בכל מקרה ולא לסמוטריץ’.
מהבית היהודי נמסר בתגובה: “הרב רפי דיבר עם בצלאל, הייתה שיחה נוקבת, בצלאל הודה בטעותו, חזר בו והתחייב שמעכשיו הוא יתנהל בתיאום. מבחינת הרב רפי יושרו ההדורים”.
אמש פורסם בחדשות 12 מסמך הדרישות שחיבר יו”ר האיחוד הלאומי בצלאל סמוטריץ’.
לפי המסמך, המפלגה תדרוש את תיק החינוך לרב רפי פרץ ואת תיק המשפטים לבצלאל סמוטריץ’, בנוסף לתיק קטן יותר כמו ירושלים או התפוצות.
בנוסף, דורשת המפלגה העברת חוק נורבגי מורחב באופן מיידי שיכניס את איתמר בן גביר לכנסת.
דרישה נוספת, עוסק בהקמת רשות הסדרה להתיישבות ביהודה ושומרון בראשות שר מהמפלגה, שישמש גם כיו”ר ועדת שרים להתיישבות וכן אחריות על החטיבה להתיישבות, על רשות השירות הלאומי והגרעינים התורניים.
סמוטריץ’ מתכוון להגיש לצוות המשא ומתן את הצעת החוק שיזם כבר בכנסת הקודמת – תיקון להצעת חוק החסינות, שמחזירה את חוק החסינות לשנת 2005. ולפיה חסינותו של חבר הכנסת תהיה ברירת המחדל, וחבר כנסת יחסה תחת חסינות מהותית. אם היועץ המשפטי לממשלה מאשר להגיש נגדו כתב אישום, תוסר חסינותו רק בהצבעה בה יידרש רוב בוועדת הכנסת.
בדרישות של המפלגה לרפורמות במערכת המשפט, נכללת העברת פסקת התגברות, שינוי שיטת בחירת השופטים כך שהממשלה תמנה והכנסת תאשר את מינויים לאחר שימוע, שינוי מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה שלא יוכל להתייצב בבג”ץ נגד עמדת הממשלה או אחד משריה וכן צמצום סמכותו של מבקר המדינה כך שלא יוכל לבקר בזמן אמת.