חג הפסח הוא חגה של המסורת היהודית. במרכז ליל הסדר עומד הציווי ” וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ”, שעניינו הנחלת המסורת לדור הבא.
כאשר אנו מסובים בלילה הזה משפחות-משפחות, הילדים שואלים קושיות וההורים מספרים להם את סיפור יציאת מצרים ואת אירוע לידתו של העם היהודי – אנו חשים את הכוח ששימר את העם היהודי במשך יותר מ-3330 שנה.
עמים רבים ודאי שאינם יודעים את ראשיתם, קל וחומר שאינם יכולים להצביע על רצף של קיום. אימפריות קרסו ונפלו ולא נשאר מהן זכר. אבל העם היהודי הקטן, שנדד בכל קצווי תבל, שסבל השפלות, רדיפות ושחיטות – הנה הוא, בכל פזורותיו, זוכר ויודע כיצד קם והיה לעם.
זה כוחו של ליל הסדר, ובלילה הזה הננו חשים היטב את נחיצותה של המסורת לעצם קיומנו כעם.
איפה פרעה?
חג הפסח הוא גם חג החירות, שבו אנו שמחים על החירות ועל היציאה משעבוד מצרים. אבל אמרו חז”ל: “בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים”. כלומר, היציאה לחירות איננה זיכרון היסטורי בלבד, אלא חוויה מתמדת.
ברוך השם, איננו עבדים לפרעה. איש אינו רודה בנו ואינו מענה אותנו. אבל חירות אינה מתקשרת לעבדות פיזית בלבד. חירות פירושה – היכולת לבטא את מה שאנו חשים ורוצים באמת. ומתברר, שמי שכובל אותנו ומונע מאיתנו לתת ביטוי למי שהננו אינו בהכרח פרעה חיצוני כלשהו, אלא פעמים רבות אנו עצמנו.
חג הפסח הוא הזמן להשתחרר.
בכל אחד מאיתנו בוערת להבת האמונה. בכל אחד מאיתנו יש אוצרות של טוב וחסד. צריך ‘לצאת לחירות’ – לפרוץ את המעצורים האישיים ולהיות מי שהננו באמת!
לא לתפוח
לקראת חג הפסח אנו מבערים את החמץ; בל ייראה ובל יימצא. מה רע בחמץ, שצריך להשמידו כאילו היה רעל מסוכן? הלוא כל השנה אנו אוכלים אותו, מברכים עליו ונהנים ממנו? אלא שהחמץ מסמל את ההתנשאות והגאווה, לעומת המצה המסמלת ענווה וצניעות. פעם בשנה יש צורך להדגיש במלוא החומרה את איסור הגאווה. אנו מוזהרים לסלק אותה עד תום, משום שהיא אם כל חטאת.
הביטו סביב וראו כמה מלחמות, מאבקים, תחרויות, השמצות ותככים סובבים סביב הגאווה האישית. היא הורסת כל חלקה טובה ומכניסה מדון ומריבה גם בין ידידים ואוהבים.
צריך ללמוד מהמצה את הצניעות – לא לתפוח, לא להתנשא.
סימני הגאולה
בחג הפסח נגאלו אבותינו ממצרים, והקב”ה הבטיח: “כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות”. אנו זוכים לחיות בתקופה מופלאה, שבה רואים את הניסים והנפלאות המבשרים את בוא הגאולה הצפויה.
זה הזמן להתכונן, להחליט החלטות טובות, להתחזק באהבת חינם, לבצר את האחדות, ונזכה בקרוב ממש לחגוג את גאולתנו ופדות נפשנו האמיתית והשלמה.