במאמר זה העוסק ברצח המזעזע של הנער הערבי על ידי בחורים ‘משלנו’, אני מנסה להשמיע קול אשר יבקיע את חומת האילמות הלופתת בגרון הציבור החרדי.
המעשה החריג והקיצוני מחייב אותנו כחברה להתייצב נכוחה מול המציאות לגלות אומץ מנהיגותי ולערוך בדק בית אמתי .
הצורך הראשוני הוא לנער את בגדינו, לטהר את עיננו ולומר ידינו לא שפכו את הדם הזה… אך לא עוד, קצה הקרחון שנגלה אשר חשף רשעות ואכזריות לשמה מעורר סמני שאלה, אך יותר מכך מציב סמני קריאה.
בן גוריון ראה ברוצח יהודי ביטוי של נורמליזציה . בישיבות בהן התחנכו החשודים לא לומדים את מורשת בן גוריון ולא מעברתים את המלה נורמליזציה. אך לומדים סוגיות העוסקות בליבה המוסרית של האנושות, הופכים את אבני היסוד התורניים לפני ולפנים כדי לזקק את הנפש ולתקן את המידות. ובכל זאת 6 נערים צעירים קמו ועשו מעשה (לעת עתה לכאורה) והשאלה המרכזית היא על איזה מצע אידיאולוגי ומוסרי התפתחו קוצים אלה, מהו יין התרעלה אותו לגמו אשר הדף אותם לזרועות האכזריות של רצח בדם קר של נער חף מפשע.
במאמר מערכת של העיתון החרדי-ליטאי “יתד נאמן” מגדיר הכותב את הנערים כמי שפלטו עצמם מהחברה הסובבת אותם והפתרון אותו הוא מציע הינו הגבהת וחיזוק החומה.
האמנם?! למרות שאני מאמינה בבחירה חופשית האם נוכל להטיל את האחריות לניתוקם החברתי על כתפיהם בלבד?
החברה החרדית הינה חברה של קבוצות זרמים ועדות. החרדיות האשכנזית שהיא הזרם המרכזי, מקדשת את הישן מפני החדש ומאופיינת בתרבות מובלעת מסתגרת ומתגוננת.
למרות שבשנים האחרונות ניתן להצביע על תהליכי שינוי ומעבר, הרי שהנרטיב החרדי האשכנזי מעדיף את הדומה על השונה, דחיית ה”אחר” וביטולו. זו אחת הסיבות לכך שהחרדים המזרחים סבלו לאורך השנים ממעמד נמוך ומיחס מפלה בכל תחומי החיים. הזרם הליטאי הנותן את הקול ואת האידאולוגיה החרדית נוהג בפטרונות גלויה למול צבור זה.
הנערים החשודים משתייכים למשפחות מזרחיות חרדיות, אליהן הועבר מסר גלוי וסמוי במשך כל חייהם החברתיים, הסתייגות במקרה הטוב זלזול והתנשאות בשאר המקרים.
הנער החרדי-המזרחי-הנושר, התגלגל לקצה שרשרת המזון החברתית. הוא נושא “שיוכים” רבים, אך כולם על דרך השלילה.
הוא משויך לקבוצת המיעוט החרדית בתוך קבוצת הרוב הישראלית, הוא חלק מקבוצת המיעוט המזרחית בתוך קבוצת הרוב האשכנזית והוא “פרענק”, “ארס” ו”שבבניק”.
הוא מסתובב בשולי החברה אך מחפש שייכות, הלאומנות היא נתיב חיבור פוטנציאלי לחברה הישראלית, אקלים הנקמה הגזעני אשר שטף את רחובות ארצנו מהווה ערוץ תקשורת לגיטימי למי שצובר בתוכו זעם ותסכול התוססים ועולים על גדותיהם, עלינו לערוך חשבון נפש חברתי ותרבותי נוקב.
קריאת המציאות בצורה מעוותת ותרגומה למעשה הזוועה אינה נובעת רק מנטילת כדורים פסיכיאטריים (כפי שטוענת משפחת החשוד העיקרי) אלא מסיבות עמוקות הרבה יותר.