מחקר חדש: שרידי ביצים בעיר דוד שופכים אור על תזונת אנשי המקום

שרידי ביצים שנמצאו בחפירות בעיר דוד שופכים אור על תזונת אנשי המקום בסוף תקופת המקרא.

המחקר החדש מלמד על שימוש משמעותי בתרנגולת הבית למאכל בקרב בני המעמד הגבוה בירושלים.

עד למחקר זה, הממצא הארכיאולוגי מהתקופות הקדומות היה דל. הוא כלל מעט עצמות וכמה חותמות של חוג המלוכה ועליהם דמות של תרנגול קרב, ולכן סברו שעוף זה שימש רק לראווה כחיית מחמד ולקרבות תרנגולים.

המחקר שהושלם לאחרונה, בראשותו של פרופ’ זהר עמר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה שבאוניברסיטת בר אילן, יפורסם במלואו במהלך הכנס השנתי של המחלקה ללימודי א”י בנושא חקלאות ובטבע של א”י בעת העתיקה.

הכנס יתקיים ביום ה, ה-16.5, באוניברסיטת בר-אילן.

במהלך המחקר נבדקו שרידי ביצים, שנמצאו בשפכי אשפה ואפר בשטח G שבעיר דוד משלהי הבית הראשון.

קליפות הביצים נמצאו במהלך החפירות שניהלה במקום לפני כעשור ד”ר אילת מזר. מתוך מאות שבבי קליפות תרנגולות שבחן פרופ’ עמר, נמצאו מספר בודד של שברים יחסית גדולים, שבאמצעותם ניתן היה לשחזר את גודל הביצה ושיעורה.

פרופ’ זהר עמר. צילום: דוברות אוניברסיטת בר-אילן

הבדיקה נעשתה באמצעות אלגוריתם ייחודי שפיתח ד”ר אבשלום קרסיק מרשות העתיקות לשחזור כלי חרס, ונוסה לראשונה על שברי הביצים מעיר דוד.

התוצאות של השחזור הראו שגובה הביצה כ- 50 מ”מ, שיא הקוטר המרבי 40 מ”מ ונפחה הכולל עם הקליפה הוא 61 סמ”ק.

פרופ’ זהר עמר, מציין שמדובר בממצא יוצא דופן. קליפות של ביצים בממצא ארכאולוגי הן נדירות; לרוב אינן נשמרות בשל שבירותן. יתירה מזאת, ביצי תרנגולת מעיר דוד הן לפי שעה הממצא הקדום ביותר מאזור המזרח הקרוב.

לממצא זה קיימת תרומה חשובה לא רק בשחזור סל המזונות הקדום, אלא גם לעולם ההלכה: שחזור הביצה מעיר דוד וכן השוואה לממצאים מאוחרים יותר מהתקופה הרומית, מעידים שגודל ביצי התרנגולת ונפחם היה בשיעור הדומה לביצה ממוצעת בימינו. למידת “כביצה” ישנן השלכות הלכתיות בתחומים שונים, ב”שיעורי תורה”.

לפי פוסקים רבים גם שיעור “כזית” נגזר משיעור הביצה. ממצא הביצים מעיר דוד מעניק אפוא לדיון ההלכתי את ההיבט הריאלי.

צילום: דוברות אוניברסיטת בר-אילן