מבגין ועד ביבי: נפתלי בנט, שהתנהג כמו פרחח, קיבל את עונשו מהימין

בחירות 2019 עמדו בסימן המאבק של מנהיג הליכוד מול 3 רמטכ”לים. ממש כמו בבחירות 1981.

כמו אז גם היום, יצאו בשמאל בקריאה “רק לא בגין”. ואילו כיום “רק לא ביבי”.

אהוד ברק טען שאפשר לנצח את ביבי. גנץ לקח את המושכות והעמיד את עצמו ביחד עם בוגי ואשכנזי. בחירות 2019 הסתיימו בעובדה ששלושה רמטכ”לים לא יכלו לנצח את נתניהו. ב-1981 היו שם רבין, מוטה גור ובר לב.

מה שברור הוא שב-1981 התקיימה מערכת בחירות יותר אלימה. לא פחות מכך חשוב לציין: אז השמאל היה אלים ובוטה. תמיד זוכרים רק את העגבניות על פרס בבית שמש, אבל המערכה הייתה אלימה מכל הצדדים. אלא שהפעם המערכה עברה לרשתות.

עוד דמיון לאז, ללא ספק נתניהו הוביל את המערכה ביד רמה, כמו שאז בגין ניהל את המערכה ביד רמה.

מפלגת העבודה

“כשאבי גבאי נבחר לראשות העבודה, עלתה ברחבי מפלגת העבודה הטענה והכמיהה שגבאי יביא ‘קהלים חדשים’. ברור שהכוונה הייתה שגבאי המזרחי יביא מצביעים מזרחיים מהליכוד. הטענה הרתיחה את דמי ואף פרסמתי מאמר בנדון. הטענה הזאת היא טענה גזענית שלגיטימי שבחוגים מסוימים לגיטימי להחזיק בה היום, קרי שהמזרחיים מובלים ולא מובילים”. (ציטוט של משה איפרגן)

זה בסיס ההונאה הגדולה של גבאי ואחר כך של גנץ: גבאי הבטיח כי הוא יביא קהלים חדשים לגוש השמאל. גם גנץ הבטיח הבאת קהלים חדשים, כלומר את בוחרי הליכוד. בסופו של יום לא זה ולא זה הביאו את בוחרי הליכוד.

אז החלה המלחמה בתוך גוש השמאל של מי יביא יותר? בוחרי העבודה פשוט אמרו לגבאי לך תביא מהליכוד, אנחנו בוחרים את התקווה הלבנה שלנו – גנץ.

גבאי הצליח למנוע רק את היעלמות מפלגת העבודה. מי שעמד על המצב היה ח”כ איתן כבל, שכמו הילד ההולנדי ניסה למנוע את הקריסה.

אך את התשובה כבל קיבל בקלפי כאשר נדחק למקום ה-15. באותו הלילה גבאי שמח, אך זאת הייתה שימחה שרק קירבה את הקץ.

בואו ונזכור כיצד זרק את השותפה שלו ציפי לבני. במקום לאחד ולקרב, גבאי יצר מריבות. גבאי לקח נבחרת טובה והרס אותה.

נפתלי בנט

היה לי קשר טוב עם בנט. עד שהגיע לבית היהודי, גם אני נשביתי בקסם שלו.

שתי אושיות רשת אמרו לי שהוא מסוכן: משה איפרגן ואיריס ישראל.

האסימון נפל בתחילת הקמפיין של 2013: אז בנט הפתיע כאשר הסקרים נתנו לו 18 מנדטים. פגשתי פעיל שלו שאמר לי: “אתם הליכוד היסטוריה. אנחנו עם בנט נפיל אתכם”.

אז חברתי למשה איפרגן וניהלנו קמפיין נגדו.

ההמשך זכור: בנט דאג שלפיד האח יכנס לממשלה ומאז היה שותף לירי בנגמ”ש כל הזמן. בנט היה רעה חולה שהשיא שלה היה הניסיון למחוק את הבית היהודי במפץ שעשה ערב הבחירות.

גם כאשר התרענו כי זה מהלך שימחק מפלגות מהימין, לבנט זה לא הפריע. בסוף זה הגיע לימין החדש.

אין בנו שמחה לאיד. אנחנו מבכים על איבוד מנדטים לימין.

כאשר בנט יצא לדרך הוא הבטיח כי הוא יביא מנדטים מגנץ ולפיד וכן ציפה לקחת מהליכוד. אנחנו טענו כי הוא יגרום לבית היהודי התרסקות, אך רק מנהיגות אחראית של נתניהו, ששריין נציג של הבית היהודי ואיחוד עם עוצמה לישראל יצרו את מניעת האסון.

בנט כמעט גרם לקריסת מחנה הימין בבחירות האלה, רק מתוך רצון אישי. רק אם היה נוהג באחריות היה היום נמצא עם הבית היהודי עם 8 עד 10 מנדטים. מה שברור, כי מי שלא גילה שיתוף במחנה מצא את עצמו בעונש מצד המצביעים.

אבל הסיפור מאחורי ההפסד של בנט מתחיל בהשתלטות על הבית היהודי. האסטרטג של בנט את שקד היה היועץ שלום שלמה. שלום היה היועץ לשעבר של נתניהו. שם הם הכירו. הם היו שלישיה מתואמת שהיה בה מרכיב משום שנאה לנתניהו.

שלום הוביל את בנט בתחילת הדרך והוא היה זה שבנה את הברית עם לפיד. בהמשך בנט ניסה למנות אותו למנכ”ל משרד הכלכלה, אבל שלום לא עבר את וועדת הבכירים בנציבות. משם פנה לדרך של יעוץ אסטרטגי, ובעת האחרונה היה מי שעבד עם לפיד והיה הרוח לאיחוד עם גנץ.

שלום היה אחד מאלה שהובילו את האסטרטגיה שכחול ולבן ישתו את המנדטים, כדי להיות המפלגה הגדולה. הרעיון היה לגרור את נתניהו שייבהל וגם ישתה את המנדטים מגוש הימין, כאשר המטרה הייתה שכמה שיותר מפלגות בגוש הימין יפלו.

אך מתברר כי ככל שכחול לבן התחזקו, גם נתניהו התחזק. נתניהו אמנם הלך על המהלך, אך השתדל לשמור על מפלגות הלווין: הוא תאם מהלכים עם כחלון והבית היהודי, והמהלך של שלום קבר את בנט בסופו של דבר.

כך בנט ופייגלין גרמו לאיבוד כארבעה עד שישה מנדטים לגוש הימין.

כחלון, ליברמן, ודרעי הודיעו כי הם עם נתניהו: לא תקפו את הליכוד ולא את נתניהו – וקיבלו מנדט מהבוחר. בנט, שהתנהג כמו פרחח, קיבל את עונשו.

אביגדור ליברמן

נקווה שליברמן יפנים את הבחירות האלה וישתף פעולה עם נתניהו והקואליציה, כי בסופו של יום יש פה מדינה, והמחנה הלאומי מצפה כי ינהג באחריות.

הקואליציה הזאת יכולה להיות קואליציה של ארבע שנים עם הרבה הישגים.

משה כחלון

איחוד עם כחלון בדרך.

צריך לומר את האמת: הסכם האיחוד היה מוכן כבר ערב הבחירות. מי שמנע אותו היה דוד ביטן. הוא טען אז שעדיף לרוץ בנפרד ולהתאחד לאחר הבחירות. ביטן טען אז שקולות כחלון לא יגיעו לליכוד, אלא ילכו לאורלי לוי והוא צדק.

לכן הסכם האיחוד יוצא עכשיו לדרך. כך הליכוד הופך להיות מפלגה עם 40 מנדטים.

האיחוד הוא גם טבעי: פעילים של כחלון הם ליכודניקים וזה איחוד טבעי.

נקווה כי השבוע האיחוד יובא למרכז הליכוד במהירות ונסגור מהלך.

• הטור מתפרסם ב’ליכודניק’