ארץ נעדרת כל יופי: את תכנית 'ארץ נהדרת' צריך להוציא אל מחוץ לחוק

7 באפריל 2019   

אני תמיד חוששת מתכניות סאטירה. יודעים איך הם מתחילות, אף פעם אין יודעים איך זה יסתיים. אני זוכרת שבימי ילדותי, כל תכנית של קייטנה הייתה בנויה מסקצ'ים. היו מחקים את המנקה של בית הספר, את המרכזת, את המנהלת, את המורות. כולן היו צוחקות. אני פזלתי לכיוון אלו שאותן חיקו. זה לא היה נראה לי כל כך נאה. זה גם נשאר תמיד רדוד, כי שמרו מאוד על שפה נקייה ועל פגיעות כמה יותר נמוכה. כשהייתי מרכזת בעצמי בקייטנה, היו מחקים אותי, בין היתר. לומר לכם שממש רוויתי נחת? – לא בדיוק! כאמא צעירה הביאו לשכונתנו קומיקאית שידעה לחגוג בעיקר על גבה של עדה מסוימת ולהפוך אותה ללעג. דרכה לא צלחה. אנשים לא התחברו במיוחד. היום יש לנו 'ארץ נהדרת'. 'ארץ נהדרת' - תכנית מקצועית ומושקעת, מטרתה להצחיק, להגחיך, לקרייז ולהתעלק. ללא כל אלו, לא היו לה חיים כלל. בעברה, ממה שהבנתי, היא כבר ידעה לשים אצבעה על קדושי ישראל אחרים, לבזות את שם השם, לגרום לזילות השואה ולתת כבוד בזוי לרבנים. אבל לדעתי לא כאן טמון הכלב.

•

כאנשים מאמינים, אנו יודעים שבכל דבר ועניין, אם לא שמים גבול הרבה קודם, אין לנו מה להלין על התוצאה. כדי ללמד את עצמנו ללכת בצניעות, אנחנו חיים על קיצוניות שבצניעות, כי אם לא כן, לא נגיע אל המקום שאליו אנו רוצים להגיע. כדי להכניס שבת בזמן, אנחנו מדליקים את הנרות הרבה דקות קודם, אחרת מי יודע אם לא נגיע עד הגבול עצמו, ובלא רצון או כוונה, נעבור אותו ונחלל את השבת. ארץ נהדרת זו, חיה ונושמת העלבות, את עשיית אנשים ללעג, את נתינת בני האדם למירמס. היא מביישת ומבזה כל איש ציבור, כל אדם ידוע שם, וכל אחד שרק מעניין את הקהל ויכול להניב צחוקים ומחיאות כפיים סוערות. מי שמתחיל בחיקוי עלוב של אנשים רגילים, בהפיכתם לצחוק וללעג ובשתיית דמם, לא פלא שברבות הימים הוא גם מגיע לזלזול בכבוד שמיים ובכבוד רבנים גדולים וידועי שם. אני חושבת שהבעיה אינה בחיקוי הרב עובדיה יוסף, שכולנו שאבנו מקדושתו, אלא בכלל בעצם תכנית, המבוססת על רמיסת האדם. רק אם נדע להוקיע תכנית כזו לחלוטין, ולהוציאה אל מחוץ לחוק, לא נמצא את עצמנו במצב שבו עלינו להגן על כבוד רבותינו ולהזדעזע עד עמקי נפשנו.