בחפירה ארכיאולוגית לקראת הקמת שכונה בסמוך לכניסה הצפונית לבאר שבע, מתגלות עדויות לחיים היהודיים שהתנהלו במקום בסוף תקופת בית שני.
בין הממצאים – נר עם עיטור מנורה – מהקדומים המוכרים במחקר, כלי גיר שלא מקבלים טומאה, שרידי מגדל תצפית ועוד.
באתר, המתוארך למאה ה-1 לספירה ועד למרד בר כוכבא (שנת 135 לספירה) נחשפו גם פתחים שהובילו, ככל הנראה, למחילות מסתור או מילוט, שנחפרו בקרקע.
מנהלי החפירה, ד”ר פטר פביאן מהמחלקה למקרא, ארכיאולוגיה ומזרח קדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וד”ר דניאל וורגה מרשות העתיקות: “שרידי הישוב משתרעים על פני שטח של יותר משני דונמים, וכוללים מבנים ומתקנים שונים – בין השאר נחשפו מתקני אפייה, בורות אשפה קדומים, ומערכת תת קרקעית שיתכן כי שמשה כמקווה טהרה. סימני השריפה העזה שהתגלו על חלק מהשרידים באתר מעידים על משבר שעבר היישוב, ככל הנראה בתקופת המרד הגדול – סביב שנת 70 לסה”נ”.
האתר נמצא בגבולה הדרומי של ממלכת יהודה הקדומה, בסמוך לתוואי דרך שהובילה מאזור תל שבע אל מישור החוף הדרומי. סביר שהמיקום האסטרטגי היווה סיבה להקמת מגדל תצפית איתן שבסיסו התגלה בחפירה, ומשתרע על 10×10 מטרים. נראה כי גרם מדרגות לולייני הוביל לשתי הקומות העליונות, שלא שרדו.
בתקופה הרומית המאוחרת נלקחו אבני המגדל ושימשו לבנייה באתרים סמוכים.
עיטור המנורה. צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות
ממצא מיוחד שנחשף בחפירה הוא שבר נר מטיפוס המוכר במחקר כ”נר דרום” יהודאי. זה, עורר התרגשות גדולה כאשר לאחר ניקויו התגלה עליו עיטור של מנורת תשעה קנים.
ד”ר פביאן וד”ר וורגה: “נראה שזו אחת ההופעות הקדומות המוכרות למחקר של מנורה באמנות”.
מעניין לציין, כי בנרות הבודדים שנתגלו מסוג זה עם דוגמת מנורה, המנורה אף פעם לא מוצגת עם 7 קנים כפי שהיתה בבית המקדש, אלא עם 11-8 קנים. הסיבה לכך, לפי התלמוד הבבלי, היא שלא יוצרים מנורה בשביל שימוש ביתי, אשר נראית בדיוק כמו מנורת המקדש.
עשרות מטבעות התגלו באתר, כולם עשויים נחושת ומרביתם שייכים לתקופת הנציבים הרומיים. חלקם הוטבעו בעיר אשקלון וחלקם בערים שונות ברחבי האימפריה הרומית.