‘השגחה אחת לחסידים וליטאים, מהלך חשוב לקירוב לבבות כללי’

יממה לאחר מסע ההלוויה של רבה של בני ברק, הגרמי”ל לנדא זצ”ל, קיים אתר חב”ד-COL ראיון ראשון עם רבה החדש של בני ברק, הגאון רבי חיים יצחק אייזיק לנדא, ממלא-מקומו וממשיך דרכו של אביו, ושל סבו הגר”י לנדא זצ”ל.

הרב: “אבי ע”ה, מצודתו פרוסה בכל העולם. בכל מקום וכל גוף כשרות, בודקים ‘מה הסטנדרטים של הכשר הרב לנדא’, ושואפים להגיע לרמת הכשרות הזאת. האדמו”ר מצאנז אמר במסע ההלוויה בנתניה, כי הכשרות הביאה רף חדש שהשפיע בכל העולם כולו. הוא פעל כך ומסר נפשו ולא ויתר על קוצו של יו”ד. הסבא שלי התנהל כך, האבא המשיך את דרכו בקודש, ובעזרת ה’ גם אמשיך. כך חונכתי”.

נסגר מעגל, אולם המצב שונה: אביכם זצ”ל מונה לרב העיר בני ברק מיד לאחר פטירת אביו, ואתמול מוניתם מיד במסע ההלוויה כממלא מקומו בקודש של אביכם זצ”ל. באותם ימים, קמה התנגדות עזה לאביכם, ואילו היום, מצד אחד יש הסכמה מכל החוגים על המינוי כממלא-מקום, ומאידך מונה רב נוסף מהחוג הליטאי שיעבוד עמכם בצוותא.

הרב: “נעשה כאן מהלך חשוב לקירוב לבבות כללי בציבור החרדי. המעמד נותן הרגשה, לפחות זו תחושה שלי – ואני מקווה שגם אחרים חשים בזה, כל החוגים רוצים ומייחלים לשלום ואחדות.
לא מדובר כאן במהלך נגד הרצון של אבא. כבר בתקופה האחרונה אבי הרב נפגש עם הרב שבח רוזנבלט, הם ישבו ושוחחו בדברי תורה ובעניינים שעל הפרק”.

מהלך כזה של שיתוף בניהול מערכת הכשרות יועיל לביצורה או יחליש אותה?

הרב: “מהלך כזה של שיתוף מידע ואופן ההתנהלות של ענייני הכשרות והרבנות עם כלל הקהילות בכל ענייני הרבנות ובכשרות, יחד עם כלל הקהילות, יביא בעזרת ה’ הצלחה גדולה ויבצר ויחזק את חומות הדת והכשרות. בכך תיווצר אחדות גדולה ונתינת כוח משותפת להרבות חיזוק יראת שמיים בעיר”.

הרב מציין דוגמא פרקטית: “לדוגמא, אם חנות מבקשת הכשר, לא יהיה מצב שהיא לא עומדת בסטנדרטים ו’עוברים מהכשר להכשר’. רמת כשרות אחת גבוהה ואחידה לכולם, בלי פשרות”.

רבים זוכרים היטב את הימים בהם ‘קוקה קולה’ היה ‘בל ימצא’ בציבור החרדי, בגלל ההכשר. הגרמי”ל לנדא זצ”ל היה הראשון שהעניק הכשר מהודר למותג העולמי, לאחר שנחשף לסוד של החברה.

הגרמי”ל לנדא זצ”ל. צילום: Yaakov Naumi/Flash90

אביכם זצ”ל, הכניס אתכם בסוד ניהול מערכת הכשרות מזה מספר שנים. מהו הסוד של קוקה קולה, כ’פרפרזה’ על סוד מערכת הכשרות המהודרת בעולם?

הרב לנדא: “יש בכך כמה היבטים:  א. גישה באופן של יראת שמיים – רצון כנה שיהודים יאכלו כשר, בלי להתייחס לשיקולים אחרים של כבוד או מעמד. זה קו של יראת שמיים אמיתית, בלי לסטות ימין או שמאל. כמו שאבי הכ”מ התבטא: ‘אם זה לא כשר לכתחילה, אז מלכתחילה לא אתן הכשר. הכשר אתן רק אם אוכל לתת בלי פקפוק’.

ב. שלא תהיה שום נגיעה כספית, זה קו מנחה.

ג. שמירה על סודיות מוחלטת, הישרות. אצל אבא ידעו שכמו שכל דבר חייב להיות על פי שולחן ערוך, חשו בטחון מלא ששום מידע לא ידלוף החוצה. מדובר בעניין מורכב, כי לדוגמא, רב שמגיע למפעל ותך כדי החשיפה לענייני הכשרות הוא מבחין גם בשיטות ייצור מסויימות. במפעל אחר, הוא נחשף לשיטות ייצור אחרות, ובגלל ניסיונו העשיר הוא יכול מבלי משים להעיר משהו, אפילו לצורך שיפור וייעול, דבר העלול לחסוך הוצאות מיותרות.

אך אבי לא סטה כהוא זה. אנשים ידעו את זה וסמכו על הרב במאת האחוזים, זו נקודת מפתח בהצלחת הכשרות”.

הרב מוסיף ומציין, כי גם ב’שבעה’ מנהלי מפעלים חזרו והזכירו נקודה חשובה זאת – וכיצד זה פעל עליהם לסמוך על הגרמי”ל לנדא זצ”ל. “כמו שאבי הרב דאג לכשרות, כך היה איכפת לו שיהודי יצליח בעסקיו”.

בפי הרב לנדא סיפור הממחיש את דבריו על ‘סוד ההצלחה’ של ההכשר המפורסם: “פעם אבי הרב נסע ברכב, בדרכו להכשרת מפעל גדול. במהלך הנסיעה, שאל אדם שהצטרף לנסיעה: ‘כבוד הרב, אתה טורח ונוסע למפעלים, ומבזבז שעות מזמנך. מדוע שלא תקבל על כך שכר לפחות על השעות הללו?’ אבי הרב, היה מקדיש ימים ולילות, לא לקח פרוטה מכך, התפרנס רק ממשרת הרבנות. והנה, אבי הגיע למפעל והיה צורך להכשיר מיכל ענק, אולם טכנית לא היה ניתן לבצע זאת וכל הנסיונות לא צלחו, והכשר לא ניתן.

“בדרך חזרה, שאל אבי הרב את האיש: ‘תאמר לי אתה, אם היתה לי הכנסה מהכשרות, היה חורה מאוד מדוע לא הענקתי הכשר? אני לא רוצה שתהיה לי שום נגיעה אישית'”.

מדוע דלקה המנורה כל המעת לעת בשולחנו של הסבא?

הרב מספר סיפור מרטיט על כך, אותו שמע מאביו זצ”ל: “בזמנו העניק סבי הכשר למצות מכונה ‘מצות אביב’. הוא לא היה רגוע כלל וכלל, ועל שולחנו דלקה נורה תמידית, ‘נר תמיד’ 24 שעות. כאשר התרחשה הפסקת חשמל, הוא ‘טס’ למפעל. הרי כל המצות והכלים מחמיצים! גם כשהלך לישון, היה ישן עם ‘עין אחת פקוחה’, היה במתח תמידי. כך צריך להתנהג כלפי השגחה, שירגישו את הרצינות והמתח… באווירה הזאת גדלתי”.

צילום: מאיר דהן, שבועון ‘כפר חב”ד’

כידוע, הגר”י לנדא זצ”ל סרב באופן עקרוני להעניק הכשרים למפעלים מחוץ לבני ברק, למרות הביקוש העצום להכשר הנחשב. “הסיבה לכך נעוצה באותו רגש אחריות כבד שלא נתן לו לעצום עין”, מסביר הרב. “הוא הסביר שבבני ברק, הוא מחוייב, אבל במקומות אחרים – לא”.

יום אחד, מספר הרב, “הגיעה בקשה להכשרה של מפעל גדול מחוץ לעיר, שתושבי בני ברק זקוקים לתוצרתו. אולם הסטנדרטים הכשרותיים לא היו ברמה מספקת ומהודרת כמו שאבי הרב היה רגיל, והוא שלל את העניין. נדנדו לרב שזה צורך וכורח וכו’, והרב הגיב: ‘יגיע הזמן שאצטרך לתת דין וחשבון למעלה. מה אומר אז? האחריות עלי, ואני נושא בה’…”

הגרחי”א לנדא כיהן במשך שנים כראש ישיבה קטנה בצפת, ובשנים האחרונות מכהן בישיבה הגדולה של חב”ד בצפת.

איך המעבר החד מעיסוק חינוכי-לימודי, לכהונה ברבנות העיר בני ברק?

“גם בטרם נכנסתי לאחריות המלאה על הכשרות בשנים האחרונות, עסקתי בענייני הכשרות בשליחויות שונות של אבי הרב. היו לי עיסוקים בפיקוח על מפעלים בצפון, היתה תקופה שהתבצעה שחיטה של בני ברק בהכשר לנדא בעיר בצפת, סידור של בהמות מבכירות ומכירתן לנוכרי, תרומות ומעשרות, וזאת במקביל לכהונתי בישיבה, לאחר שעות ההוראה, כך שעסקתי בענייני הכשרות כל הזמן.

“בשנים האחרונות אבי הרב הטיל עלי את האחריות המלאה על כל נושא הכשרות, במשך היום עסקתי בכך ונפגשתי עם מנהלי מפעלים ובלילות הייתי מגיע אליו לקבל סיוע והכוונה הלכתית ומעשית. קיוויתי שזה יימשך כך עד שמשיח יבוא, כעת ההכוונה, ההוראות והפגישות הליליות חסרות לי מאוד”.

גם הגרמי”ל לנדא זצ”ל היה ראש ישיבה, עד שנקרא למלא מקום אביו הגר”י לנדא זצ”ל, לאחר פטירתו. הרב רואה בכך קווי דמיון: “המסלול שעברנו דומה. אבא שמח מאוד שאני עסוק בלימוד ובהוראה, במקביל לעיסוק בכשרות. בשנים האחרונות הוא ביקש ממני לקחת את האחריות על ההכשר, כבר היה לו קשה מבחינה בריאותית. הרגשתי שאין ברירה וקיימתי את בקשתו. אני מרגיש כמו ננס על-גב ענק”.

אי אפשר שלא לשאול על היחס לו זכה אביכם זצ”ל מגדולי ישראל בעיר בני ברק. דרכו לא היתה סוגה בשושנים בתחילה, לבסוף הודו לו כולם.

“היו שנים קשות, כולם יודעים. אז קיבל גיבוי בעיקר מהחוגים החסידיים. בשנים האחרונות היתה הרגשה שיש גם הערכה מהציבור הליטאי, הבינו שהרב פועל על פי שולחן ערוך, תורה ויראת שמיים, ולא מפלה בין חוג זה לאחר. בתחילה היו שחשבו להחמיר איפה שהרב כביכול לא החמיר, אבל כשנכנסו לעובי הקורה ראו שהחמיר מלכתחילה כדי שיתאים לכולם”.

הגרש”צ רוזנבלט במאפיית מצות. צילום: משה גולדשטיין

 הרב עובדיה יוסף זצ”ל סמך על ההכשר של הרב לנדא משום שנהג גם על פי  החמרות ה’בית יוסף’.

“אבי הרב נהג לומר: ‘אני מעניק הכשר שיתאים לכלל ישראל’, גם לפי הידורים וחומרות נוספות, כמו לדוגמא בשיטת החזו”א כשיש החמרות, אבי הרב נהג גם להחמיר.

“כשכל החוגים ראו והבינו שהרב פועל ללא משוא פנים ודואג לכל אחד, אז נוצרה קירבה באופן כללי. אבי הרב נפגש עם הגראי”ל שטיינמן זצ”ל ועם גדולי תורה ורבנים נוספים. אני מקווה ומייחל שהשלום והאחדות ימשיכו גם אצלי ובעיר בני ברק כולה”.

הרב ציין שתהיה השגחה אחת בעיר. איך זה יעבוד במציאות?

“אני יוצא מנקודת הנחה שכולם מגיעים מתוך רצון טוב לשיתוף פעולה ולעשייה משותפת מתוך כבוד הדדי. כדי שזה יצליח צריכים לעבוד בתיאום אחד עם השני. הדבר דורש תכנון והרבה מחשבה, ומוקדם מידי להיכנס כעת לפרטים, זה דורש זמן. נשב יחד מתוך מחשבה של אמון. זאת התחושה והרצון של כולם”.

האם ההכרזה של ראש העיר במהלך ההלוויה על מינוי שני רבנים, היתה מתואמת מראש ומקובלת על כל הצדדים?

“בוודאי. המהלכים תואמו מראש לאחר פטירתו של אבי הרב הכ”מ עם כל הגורמים הרבנים והאדמו”רים. ראש העיר הכריז מה שהכריז בהסכמת גדולי ישראל. רק כך תהיה הצלחה, מתוך הדברות והסכמה שמקובלת על כולם, השלום והאחדות ישררו כפשוטו. אני חש שזה הכיוון בציבור כולו.

“אוסיף ואומר, שהרב שבח רוזנבלט נפגש עם אבי הרב עוד קודם, שוחח עימו בדברי תורה ובעניינים שעומדים על הפרק. היתה הכרות ביניהם”.

יש צוואה?

“אבי הרב הכ”מ, השאיר צוואה רק למשפחה ולא לציבור. בצוואה לבני המשפחה הביע רצונו שמאוד רוצה שאמשיך את דרכו בקודש.

מסר לתושבי העיר בני ברק?

“אני רואה את עצמי עבד ה’ לעם ה’, זאת לא שררה אלא עבדות. זאת שליחות משמים, מה שאבא הטיל עלי וזה מה שאעשה. אעשה בסייעתא דשמייא כל מאמץ להמשיך את הפעולות של הסבא והאבא מתוך אחדות ושלום. כל תושב בעיר הזאת יכול לסייע בעניין חשוב זה של שלום אחווה ורעות. תהיה מערכת כשרות אחת מהודרת, וכולם ייהנו מהפירות”.