בשנים האחרונות תמיד ליוותה אותי האמירה שמאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה גדולה. כשפגשתי את חוי ארנפלד, הבנתי שהתהפכו היוצרות – ומאחורי כל אישה מצליחה עומד גבר גדול, שתומך, דוחף ועוזר לשאוף ולהצליח.
חוי ארנפלד, בת 35, מהעיר בית שמש, נשואה למוישי שעובד כמנהל בחברת פרטנר ואימא לשלושה בנים מקסימים – דניאל, אורי ויהודה.
היא בוגרת סמינר הרב וולף, למדה הוראה בביה”ס למורות בחיפה, בגיל 19 התארסה לבחור הראשון שהכירה בשידוך. חמש פגישות בלבד הספיקו לה להבין שהוא הבחור שתרצה לבלות איתו את שארית חייה.
אחרי הנישואין במשך שנתיים שימשה כמחנכת כיתה א’, ופרנסה בקושי רב את משפחתה החדשה, ביחד עם משכורתו של בעלה, שהיה אברך כולל.
ההוצאות הכלכליות הכבידו מאוד על כתפי המשפחה הקטנה. מודעה קטנה שפורסמה באחד מהעיתונים החרדים, גרמה להם לעשות תפנית חדה בחייהם: לעזוב את הארץ, ולנסוע למוסקבה לשליחות מטעם משרד החינוך ובית ספר מגדל אור.
ארבע שנים תמימות עבדו יחד עם הקהילה היהודית במוסקבה. חוי, שהחזיקה בתעודת הוראה, לימדה ילדים בבית הספר היהודי בעיר, ובעלה עסק בקירוב לבבות של אותם אנשים שהיו כה רחוקים מהיהדות והדת.
בתום ארבע שנים של שליחות במוסקבה, הם חזרו ארצה, ועברו להתגורר בבית שמש. חוי החלה לעבוד כמנהלת פרויקטים בעמותת נאווה – עמותה שעוזרת לנפגעי איבה ומשפחות השכול, ולאחר מכן עבדה כקבס”ית (קצין ביקור סדיר) מטעם עיריית בית שמש בבתי הספר ברחבי העיר.
במהלך שנים אלו החלה את לימודי התואר הראשון במכללה החרדית בירושלים, אצל הגב’ עדינה בר שלום.
כשסיימה את לימודי התואר הראשון, פנו אליה כמה חברות וביקשו יעוץ והכוונה על התהליך, והדרך בה ניתן לפנות ללימודי תואר שני. חוי, שראתה את הצורך של הבנות בהסבר מפורט, ואת מצוקת הבנות החרדיות ללימודים אקדמאיים, על כל דרכי הלימוד, מקורות תקצוב, ושאר הדברים הנחוצים הנלווים ללימודי תואר שני, זיהתה את הפוטנציאל הטמון בנושא, ופתחה קבוצה של בנות חרדיות להשלמת תואר שני בייעוץ חינוכי.
היא נדהמה מהיקף הנרשמות ומהביקוש ללימודי התואר, וכך החלה לפתוח כיתות לימוד ללימודי תואר ראשון ושני, במכללות ברחבי הארץ.
למה לא מספיק תעודת לימוד הוראה?
נשים שמסיימות לימודי הוראה בבתי הספר החרדים, מקבלות תעודת אקויולנט – תעודה שוות ערך לדרגת שכר של תואר ראשון B.A. הבנות מנפנפות בתעודה כאילו זה תואר ראשון, ורוצות לגשת ללמוד עם התעודה הזאת את לימודי התואר השני. בפועל זה ממש לא נכון! שר החינוך דאז, שראה את מצוקת הנשים החרדיות העביר חוק שאישה שלמדה הוראה ויש לה תעודת אקויולנט יתייחסו למחזיקות התעודה כדרגת שכר זהה כמו אלו שאוחזות בתואר ראשון, אך אין זה מהווה תחליף לתואר ראשון אקדמאי, אותו יש ללמוד ולהשלים.
אז למעשה פתחת מכללות לנשים חרדיות?
בהתחלה ניסיתי לפתוח שלוחות למכללות בערים החרדיות, אבל נתקלתי מול בירוקרטיה קשוחה וקשה, והבנתי שיקחו מספר שנים טובות עד שאקבל מהמל”ג (המועצה להשכלה גבוהה) אישורים לפתיחת כיתות.
מהשנה הראשונה, שהייתה הכי קשה באיסוף ופתיחת כיתה, לא התייאשתי, למרות כל הקושי, והבנתי שאם אי אפשר להביא את המכללה אל הבנות, אז נביא את הבנות למכללה.
במכללות הללו, שרובם ככולן על טהרת החילוניות, הבנות החרדיות שלומדות שם מעבירות את המסר הכי חשוב: שהחרדים לא כאלה איומים כפי שמצטייר בעיניהם של חילונים רבים. בהרבה פעמים הן הופכות להיות מקור מידע חשוב, ובעיני הבנות החרדיות שנרשמות ללימודים, מכל חוגי הציבור החרדי, עושות קידוש ה’ גדול.
מה היתרונות במכללות האלה ?
הבנות נמצאות בכיתות נפרדות. הן מקבלות את הפלטפורמה המקצועית הטובה ביותר, מיטב המרצים ברחבי הארץ נמצאים במכללות הללו, ספריה מתקדמת, ובכלל כל מה שמכללה מקצועית מציעה לכלל האוכלוסייה, והבנות מרוויחות מהיתרונות של המקצועיות .
באופן אישי אני דואגת שישלבו להן כמה שיותר קורסים על מנת להכין אותן לתואר השני, וכך אני סוללת את דרכן גם להמשך הלימודים.
לא קשה לאישה החרדית שהיא גם אמא וגם ומורה לשלב לימודים?
כן, בהחלט יותר קשה, ואני דואגת שיתחשבו בבנות ומתאימה את הלימודים לפי החופשות של המורות. אני מורידה עומס במשך השנה ובחופש הגדול אני יותר מעמיסה עליהן, כדי שביום-יום יהיה יותר קל.
כמו כן יש לי הסכם עם המרצים לתכנן מראש על מנת שיוכלו את לחץ המטלות והמבחנים בין פורים לפסח, כי אז זה שיא הלחץ בבתים החרדים. מותר לסטודנטית עם התינוקות שזה עתה נולדו, עד גיל 14 שבועות לאחר הלידה להיות בשיעור, וזה כמובן בתנאי שלא יפריעו למהלך השיעור התקין.
מלבד תואר בחינוך, מה יש למכללה עוד להציע לנשים החרדיות ללמוד?
קודם כל השלמת תואר ראשון בחינוך לבעלות תעודת מורה בכיר.
והמסלולים לתואר השני הם:
– תואר שני ביעוץ חינוכי במכללת אורות באלקנה.
– תואר שני בניהול וארגון מערכת החינוך, במכללת אורות ברחובות
– תואר שני לגיל הרך –במכללת לוינסקי בתל אביב.
– תואר שני בייעוץ ארגוני במסלול האקדמי המכללה למנהל בראשון לציון.
מה ההבדל בין לימודי מכללה ללימודים באוניברסיטאות?
המכללה החרדית זה פלטפורמה של תכניות אוניברסיטאיות, מלבד זה באוניברסיטה יותר מכוונים למחקר וסטטיסטיקות, בעוד במכללות שמים יותר דגש בתאוריות וכלים מעשים, מה שלמעשה היה בסיס הרעיון של הקבוצה הראשונה.
ספרי לי איך משלבים את העבודה עם המשפחה?
אני המאמינה הכי גדולה בסדרי עדיפויות מה להשקיע ועל מה לוותר ולקחת עזרה. יש לי מנקה כמה פעמים בשבוע, על מנת שבשעות אחה”צ אהיה כל כולי פנויה לילדים. וזה על חשבון מותרות אחרות שאני מוותרת חוץ מזה בעלי המדהים והמקסים שבלעדיו לא הייתי שורדת יום אחד, הוא משקיע בהכל בבית, בפרט בתחום הבישולים, הוא השף של הבית, דואג שכל יום תהיה ארוחה חמה מגוונת ומפנקת על השולחן. הוא קשור לבנים בצורה מדהימה, הוא מפרגן, דואג, דוחף ומשקיע במשפחה ומפרגן לי בלי הפסקה.
מה ההנאות שלך בחיים?
אחת לשבוע אני סטודנטית, לומדת לתואר שני בייעוץ ארגוני בראשון לציון. ובשבת אחה”צ לשיעור תורני בשביל הנשמה.
אני בהחלט יודעת לקחת פסק זמן כשצריך וליהנות עם בעלי ומשפחתי. פעם בכמה זמן, כשאני מרגישה שקצת חנוק, אני יוצאת עם חברות להירגע ולנקות את הראש, בפעם האחרונה הייתי עם כמה חברות באילת ונפשנו כמו שצריך. הפסק זמן הזה מאוד חשוב לי כדי לצבור כוחות מחדש.
מה המסר שתרצי להעביר לנשים שקוראות את הכתבה?
אין גיל שאי אפשר להתחיל ללמוד בו. מאוד חשוב לי לציין שהרבה נשים מרגישות תחושת החמצה אחרי שהן גידלו את ילדיהן, עבדו כל השנים, חיתנו והתחילו לטפל בנכדים. פתאום הן מוצאות את עצמן בלי תעסוקה, מתחרטות שלא הספיקו ללמוד. אני דווקא מאמינה מאוד גדולה שאין פג תוקף ללימודים, ודווקא בגיל מבוגר צריך ללמוד ולשים את עצמך בפרונט.
יש אצלי בתוכניות הלימודים כמה אמהות שנרשמו בעקבות הבנות שלהן ללימודים, וזה מדהים בעיני.
מה הכלל ברזל שלך?
לא לפחד, להתאמץ, לעבוד קשה, בעיני, להגיע הצלחה זה להתחיל מלמטה, ולא להסס להעזר באנשי מקצוע בכל תחום האישי והעסקי.
גיליתי את האמביציה אצלי לראשונה כשהייתי בת 16. גרנו בקרית ספר, וכל בנות השכונה, שהייתה אז קטנטונת, רצו לצאת לטיול ברמת הגולן. נגשתי לראש המועצה דאז יוסי שוינגר וביקשתי ממנו שיעזור לממן אוטובוס מטעם המועצה, עם מדריך לרמת הגולן, ולא האמנתי שיסכים לי.
להפתעתי הוא נענה ואף סיבסד את הטיול מתקציב המועצה. התפקיד שלי היה להביא את הבנות ותוך שלושה ימים הייתה הרשמה של 50 בנות שהצטרפו לטיול.
מסר חשוב שאת מעבירה?
לאף אחד אין חיי דבש. אשתף אותך בסיפור אישי: אחד מבני משפחתי נזקק בחנוכה לטיפול רפואי מורכב בשניידר. נכון שיחסית לא ביליתי הרבה חודשים בבית חולים, אך הספיקו לי בהחלט כמה שבועות קשים, כדי להבין ולהעריך את החיים ואת המתנות שקיבלתי. מאז אותו טיפול, אנחנו מגיעים עם שלושת ילדינו כל שנה לבית החולים שניידר לאותה מחלקה, ומחלקים שוקולדים, סופגניות ומדליקים איתם נרות חנוכה.
מאוד חשוב לי להעביר לילדי ולעצמי את מסר הנתינה, ושיראו ששום דבר אינו ברור מאליו. בנוסף אני גם מתנדבת בעמותת נאווה, ואחת לשנה אני מארגנת ליל הסדר למשפחות שכולות.
איפה את רואה את עצמך בעוד עשר שנים?
זה לא סוד שנפתחו עוד מכללות והתחרות הולכת וגדלה, ובגלל זה גם התודעה אצל הנשים נפתחת יותר. זה משרת את השטח והופך אותו לדינמי יותר ותחרותי יותר. החלום שלי לפתוח מרכז הכוונה לייעוץ והכוונה ללימודים אקדמאים לציבור החרדי, להצליח בחינוך ילדי ובבנית הבית שזה הבסיס להכל ולזכור תמיד שאני חלק קטן מתוך פאזל שלם שהקב”ה מכוון גם כשנסגרת דלת נפתח חלון.
והכי חשוב לי זה להיות שלמה עם עצמי ועם הדרך שלי.
•
נפרדנו. ללמוד מעולם לא היה הצד החזק שלי. אך בכל זאת השיחה גרמה לי געגוע קטן וקסום לחזור לספסל הלימודים עם מחברת ועט בתיקי, ללמוד, להקשיב, להחכים ולגלות עולם חדש.
נכון לעכשיו לסיים תואר לא נראה באופק, אך מי יודע.
אולי כשבתי קצת תגדל ותחליט ללכת ללמוד, אצטרף אליה, ולראשונה בחיי אשמח לשבת בכיתה וללמוד.