דוח מיוחד שפרסם היום (רביעי) מבקר המדינה חושף את המהלכים העסקיים בין צמרת המשטרה – ובראשה המפכ”ל דאז רוני אלשיך – לבין חברת ההיי-טק ‘המימד החמישי’, שבראשה עמד בני גנץ.
בין היתר עלה, כי המשטרה נהגה באופן מלאכותי לפצל התקשרויות, להקטין כמויות ולרדד איכויות כדי להימנע מחובה לערוך מכרז (המחויב בהתקשרות של 50 אלף שקלים ומעלה).
ב-18 מקרים עלה חשד לביצוע עבירה פלילית, מה שהוביל לחקירת מח”ש שצפויה להסתיים בקרוב, הנוגעת להליכי רכש בעיקר בתחום התרבות וההווי – בין היתר במסיבת הפרידה של המפכ”ל לשעבר יוחנן דנינו.
פרק בדוח מוקדש לליקויים בהתקשרות עם חברת הטכנולוגיה ‘המימד החמישי’, שבראשה עמד יו”ר כחול לבן בני גנץ.
החברה, שנוהלה על ידי בכיר המוסד לשעבר דורון כהן, הציעה למשטרה להתקשר בטכנולוגיה חדשה של בינה מלאכותית לצרכי מודיעין – ולאחר ישיבה של בכירי החברה באוגוסט 2016 עם המפכ”ל רוני אלשיך, החליטה המשטרה לבצע התקשרות ראשונית עם החברה.
ההתקשרות עליה הוחלט הייתה בסכום של ארבעה מיליון שקלים, תוך אופציה ליציאה לפרויקט ענק של המשטרה בהמשך, בשווי 50 מיליון שקלים.
המבקר ציין, כי יש טעם לפגם כבר בעצם השתתפות בכירי החברה בדיון המקצועי שניהלה המשטרה בעניין – בשל העובדה שמדובר בחברה בעלת עניין.
המבקר מציין כי התקשרות זו נעשתה מבלי שנבדקו אופציות טכנולוגיות מול חברות אחרות, ותוך שקציני משטרה הציגו מצג לא נכון לוועדת המכרזים, שלפיו מדובר בחברה עם לקוחות קיימים.
עוד מציין המבקר, כי בשלב הפיילוט נמסר לחברה מידע הנוגע לקניין רוחני של המשטרה, מבלי שהדבר הוסדר במסגרת ההתקשרות.
עוד צוין בדוח, כי השר לביטחון הפנים גלעד ארדן הורה בסוף 2017 למשנה למנכ”ל משרדו לבצע בדיקה של נושא ההתקשרות עם החברה, בין היתר בנוגע למידע שמסרה המשטרה אודותיה לוועדת המכרזים.
חלק אחר בדוח נוגע לניגוד עניינים בהתקשרות עם החברה של יועץ התקשורת ליאור חורב. נמצא כי לתנ”צ יובל גת, שגויס למשטרה מבחוץ כראש אגף תקשורת ואוכלוסייה, הייתה זיקה לחורב לאחר שהשניים עבדו יחדיו בשורה של קמפיינים פוליטיים.
גת לא דיווח על כך במשך שנתיים ובו בזמן היה מעורב בהתקשרות עמו.
הדוח מביא שורה ארוכה של מקרים שבהם רכש נעשה שלא כדין – חלק מהמקרים הועברו למח”ש. נמצא למשל שבשנים 2016 ו-2017 ביצעה מחלקת הרבנות במשטרה 17 הזמנות של רכז מזוזות, תוך בחירת ספק אחד, בסכום של 340 אלף שקלים – באופן שמנוגד לנהלים.
בליכוד פנו ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד בני גנץ בעקבות הממצאים.
“התקשורת וגורמי האכיפה קבעו כללי משחק שהציבור חייב לדעת הכול על מועמד לראשות ממשלה לפני הבחירות”, נכתב בהודעת הליכוד. “בוגי יעלון אף אמר ש’ישראל צריכה ראש ממשלה שאין מה לחקור עליו’. אסור שיהיה דין אחד לנתניהו ודין אחר לבני גנץ”.
איש השמאל אלדד יניב צייץ: “בדיוק כפי שתבענו שהחלטת מנדלבליט תנתן לפני הבחירות, כך יש לברך את מבקר המדינה על הדוח שלו בעניין אלשיך והחברה של גנץ. אם יש חשד לפלילים, בוודאי שחייבת להפתח חקירה. ובוודאי שהתקשורת צריכה לדווח על זה בכל הכח. עשור של שלטון שחיתות והסתה, חייב להתחלף בשלטון ישר ומאחד. ישראל לפני הכל”.
מהמשטרה נמסר בתגובה: “מדי שנה משטרת ישראל מנהלת 13,000 הזמנות רכש לערך בהיקף של 2.5 מיליארד שקלים. כלל הליכי הרכש מבוצעים כחוק בהתאם לאמות מידה מקצועיות וצרכי הארגון, ובאופן שנועד להבטיח כי המוצרים והשירותים יעמדו בסטנדרטים הנדרשים ויתאימו לפעילות המבצעית של המשטרה.
“משטרת ישראל מקיימת תהליכי פיקוח ובקרה באופן תדיר, במסגרתם כבר נבחנו ואומצו ע”י המשטרה חלק ניכר מההערות שעלו בדוח המבקר, עוד בטרם פרסומו. דוח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות שרובן ככולן מצויות על סדר יומה של המשטרה וזוכות לקשב ארגוני רב מזה תקופה ארוכה.
“נציין כי משטרת ישראל למדה את דוח מבקר המדינה ותפעל ליישום יתר הנושאים העולים בו.
“בכל הנוגע לתכנון ותכנית הרכש: בין המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל מתקיימים תהליכי עבודה שוטפים בנוגע לתכנון תקציב המשטרה ומימוש תכניות העבודה. בשלהי שנת 2016 הוכנה עבודת מטה נרחבת לטיוב הליכי הרכש, ובעקבותיה הוכנה ויושמה תכנית רכש שנתית שנכנסה למימוש לראשונה החל מתחילת שנת 2017. מטבע הדברים, יישום תהליך חדש מעין זה דורש תקופת למידה לצורך הטמעת השינויים, תהליך שכבר ניכר באופן משמעותי אשתקד.
“באשר להתקשרות בנושא בינה מלאכותית (חברה א’ המוזכרת בדוח): ההחלטה לאמץ טכנולוגיות של בינה מלאכותית התגבשה במשטרה בהסתכלות לטווח הארוך, נוכח המציאות הטכנולוגית המתהווה ועל מנת לתת כלים למשטרה להתמודד עם אתגרים אלה ולמלא את תפקידיה כגוף אכיפה וחקירה. ההחלטה לצאת לפיילוט נועדה לבחון הצדקת הקמת פלטפורמת בינה מלאכותית במשטרת ישראל ובכל מקרה לא ניתנה כל התחייבות ולא בוצעה כל התקשרות מעבר לפיילוט זה. הפיילוט נדרש כדי לדייק את הדרישה המבצעית שתאפשר קיומו של הליך תחרותי.
“ההחלטה על פטור ממכרז לצורך ביצוע הפיילוט התקבלה על ידי ועדת המכרזים ואושרה בוועדת הפטור המשרדית של משטרת ישראל. הפיילוט בוצע במתקן משטרתי שהוקמה בו תשתית ייעודית לטובת הפיילוט. כלל נציגי החברה שעסקו בפיילוט עברו בדיקות ביטחון מידע נדרשות, החברה הקימה את הפלטפורמה על שרתי המשטרה בלבד וכל המידע שעלה נמחק מיד עם סיום הפיילוט. אנו בטוחים כי תוצריו של הפיילוט שממומשים בימים אלו בתוך המשטרה, ישדרגו בעתיד באופן משמעותי את היכולת הטכנולוגית של המשטרה לממש את ייעודה, ויהוו כלי נוסף במאבק בפשיעה על כלל גווניה.
“באשר להתקשרות שהסתיימה עם חברת גולדפינגר תקשורת: חברת גולדפינגר תקשורת נבחרה בהליך מכרזי תקין למתן שירותי אסטרטגיה תקשורתית למשטרת ישראל. מבחינה כרונולוגית עובדתית, במועד ההתקשרות הראשונה של המשטרה עם החברה (פברואר 2016), רח״ט את”ק לשעבר טרם גויס לשורות המשטרה, ולכן החשש לניגוד העניינים הלכאורי שבינו ליועץ העובד בחברה, לא יכול היה להתעורר במועד ההתקשרות עם חברת הייעוץ. החברה חתמה על תצהיר והתחייבות למניעת ניגוד עניינים וכן התחייבה כי ככל שיעלה חשש לניגוד עניינים במהלך התקשרותה עם המשטרה, תעלה זאת בפני הגורמים הנדרשים. במסגרת הליך גיוסו של רח״ט את”ק לשעבר, הוא מילא שאלון לבחינת ניגוד עניינים, שבצירוף קורות החיים שלו, נבחנו על ידי מחלקת משמעת והייעוץ המשפטי במשטרה. הארכת חוזה ההתקשרות עם החברה נעשה על פי כל הנהלים ובאישור משרד האוצר שבחן את כלל ההיבטים הכרוכים באישור זה. הנושא נבחן גם במועד הארכת ההתקשרות ולא נמצא חשש לניגוד עניינים כלשהו שעולה מהתקשרות עם חברת הייעוץ. בחינה זאת נעשתה גם בהתבסס על הצהרות והתחייבויות לניגוד עניינים עדכניות שעליהם חתמו הגורמים הנוגעים בדבר שכיום אינם משרתים בארגון ולא מספקים שירותים עבורו”.