ארס והרס: למי יש אינטרס לדרוך כעת על הכבוד של ‘דגל-ראב”ד’? • שרי רוט I טור פוליטי

זוכרים את מערכות הבחירות, כשמפלגת יהדות התורה נופפה בססמה ‘כוחנו באחדותנו’?

אז את השלטים מאז תוכלו למצוא כיום רק בארכיון. שכן, את מערכת הבחירות הנוכחית מלווים סלוגנים חדשים ‘ישר מהניילון’, המציגים בעיקר עשייה של הח”כים.

על אחדות אף אחד לא מדבר.

נכון שבטקס חגיגי ומרשים בישרו נציגי אגודת ישראל ו’דגל’ על ריצה משותפת – הפעם על בסיס של 50-50, אבל צהלות ה-6:3 עוד מתנגנות לרבים מהמצביעים באוזניים.

חושבים שמצביע חסידי, זה שזועם על צעירי ‘דגל’ ש”רקדו לנו על הדם” ישלשל פתק המכניס לכנסת את מוישה גפני יחד עם אורי מקלב? תמשיכו לחלום.

אבל במפלגה לא ממש מסתובבים אנשים טיפשים. הם מודעים היטב לבעיה. “הצעירים, חסידים וליטאיים, בני ה-18 גג 26, לא מעט מהם אבדו לנו. נכון שאת חלקם אנחנו שואבים חזרה בעצרת בחירות ממש לפני הבחירות, אבל זה לא שואב את כולם. יש מהם שכבר נשאבו לאגדה ש’הנכדים קובעים’ ו’הם מנווטים’, לא כולם שוכנים באוהלה של תורה כדי לשמוע דברי השקפה – והבלבול השורר רב”, אומר גורם במטה.

כדי להתמודד עם הקהל הזה פנתה יהדות התורה לאנשי פרסום שיודעים ‘לדבר על לב הצעירים’. הפניה מתבצעת בעיקר בעזרת סרטונים המופצים ברשתות החברתיות, הזירה בה מסתובב הקהל הזה. “אבל מי שחושב שסרטון חביב או דבילי – תלוי בעיני המתבונן – עם בחורצ’יק לבוש בחולצה תכלת נואם ‘אפילו אני מצביע יהדות התורה’ ישפיע על מישהו, פשוט טועה ובענק”, אומר גורם במפלגה.

“נגמרו הימים הללו”, הוא אומר. “ועוד לא אמרתי מילה על משאבת הקולות של נתניהו, שמצטייר בעיני צעירים חרדים כקוסם כל-יכול, עוד לא דיברתי על האווירה הימנית שקוסמת להם, מדובר הרי בצעירים שלא ממש זוכרים את נאומיו של  הגראמ”מ שך זצ”ל, שנטו קצת יותר שמאלה וניזונים בעיקר מסרטונים. ברוך מרזל בהחלט נותן תשובות לצעירים כאלה, הוא גם חרדי במראהו ובשמירת המצוות וגם ימני יותר מגפני. גם איתמר בן גביר ומיכאל בן ארי עושים עבודה. מה רע?

“ולא הזכרתי את החב”דניקים. הם, ברובם המכריע, כבר מזמן לא איתנו, אבל על זה אפילו לא צריך לדבר, זה ברור”.

וזה לא נגמר. “העץ’ניקים. הם, כמעט ברור, שלא יגיעו להצביע. אותם יהדות התורה גם איבדה. עכשיו נעשה חשבון את מי איבדנו: חסידים זועמים, עץ’ניקים, חב”דניקים, צעירים מודרנים, עם מי שנשארנו זה יפה כדי להביא 5 מנדטים. זה יקשה להביא את המנדט השישי, ומי בכלל חולם על השביעי”.

•

בכל הקלחת הזו משתלב הפילוג של דגל רשב”ם -דגל ראב”ד.

הפילוג המדמם הזה הגיע לשיאים של ממש באלעד. אז היו ליטאים לא מעטים בעיר שהתעקשו לתמוך דווקא בשרוליק פרוש, ואפילו כעסו כשהצניחו מועמד ליטאי בשם יצחק פינדרוס.

כשמועמדותו הוסרה בצו בית המשפט, הם יצאו מהארון די בגלוי ועשו הכול על מנת לקדם את תמיכת מי שמכונים  ‘רבני ראב”ד’ בראש העיר פרוש. עשו – וגם הצליחו. בשעות האחרונות לפני יום הבחירות יצאו קריאות די ברורות מהרבנים, חלקן בהקלטות, חלקן בכתב, וחלקן בעדויות שנעו מפה לאוזן. בסופו של יום: שרוליק נבחר. לא פה אחד, אבל ב’פה ליטאי די מלא’, למגינת ליבם של אנשי ‘דגל רשב”ם’, שעמדו בבני ברק ועיניהם כלות.

במשך שבועות ניסו קברניטי ‘דגל רשב”ם’ למנוע את אישור התקציב בעיר אלעד, עד ליום האחרון בו יכל פרוש לבצע זאת. אבל רגע לפני, הצליחו חברי המועצה של ‘דגל’, שלושתם מזוהים באופן כזה או אחר עם ‘דגל ראב”ד’, לחלץ היתר מהגר”ד לנדו, ראש ישיבת סלבודקה, לתת יד לאישור התקציב.

ב’דגל רשב”ם’ חשו מושפלים, טענו שלא אמרו לראש הישיבה “את הכול”, היו גם שאיימו בסקנציות כואבות כנגד הנציגים. כיום, חודש וחצי אחרי, שום סנקציה לא ננקטה. לשרוליק פרוש, כמו גם לשלישייה שתמכה בו – עם בהרמת יד או בהימנעות – שלום.

השבוע מתכוונים ח”כי ‘דגל’ להגיע לאלעד, לקראת הבחירות. רגע לפני, יש מי שמנסים לפזר שמועות לפיהן, “השלישיה תוחרם”.

אולם גורם המזוהה עם ‘דגל-ראב”ד’ עמו שוחחתי טוען: “שטויות, אף אחד לא באמת ידיר אותם מכינוס שנערך באלעד”.

האם האיום הזה מצטרף לאיומים הקודמים בסנקציות, איומים שלא מומשו עד כה? ימים, לא הרבה ימים, יגידו.

•

משיחות שניהלתי עם גורמים הממוקמים בצמתי התכנון של הקמפיין עולה, כי גם שם קיימת הדרה של אנשי ‘דגל-ראב”ד’. “כאילו שהם שקופים, לא קיימים. אין שיתוף פעולה איתם, אין תכנון משותף של לוחות זמנים ושל אירועים, רק המקורבים זוכים ליחס וגם להעדפות”, הוא טוען. “אז נכון שברחוב האיש הפשוט לא מודע לכל זה, אבל מספיק שנפוצה שמועה כמו שנפוצה היום, על הדרת שלושה נציגים המזוהים עם ‘דגל-ראב”ד’ באלעד, וכל התבערה פורצת החוצה”.

אז כשיראו לכם תמונות של שלושת חברי הכנסת – משה גפני, אורי מקלב ויעקב אשר (המזוהה עם דגל-ראב”ד, אך שומר אמונים למפלגה ושולטים בה) – מאוחדים, קחו בחשבון, שזה לא הכול.

יש את השטח, והוא בוער יותר מתמיד.

נכון שאין איש ב’דגל ראב”ד’ שיצביע לנתניהו או לאיתמר בן גביר, אבל מספיק שהם יתאמצו פחות, או בכלל לא, כדי לגרום נסיגה במספר הקולות.

תזכרו איך ‘דגל-ראב”ד’ עבד קשה בחיפה, כיצד אנשיהם הביאו שם ניצחון סוחף, ותבינו איזה הפסד תספוג המפלגה, שפעם, כוחה היה באחדותה.