שאלות ותשובות: עובד שפחד ללכת לעבודה יהיה זכאי לשכר?

לא הגעתי לעבודה בשל המצב הביטחוני – האם אני זכאי לפיצוי?
בהסכמים והסדרים שגובשו בתקופות לחימה בעבר נקבע בי תושבי יישובים שהיו עד לטווח של 40 ק”מ מהרצועה יהיו זכאים לפיצוי. כך, למשל, במלחמת לבנון השנייה חויבו המעסיקים לשלם שכר לעובדים שנעדרו מהעבודה בשל הנחיות כוחות הביטחון שלא להגיע למקום העבודה. במלחמת המפרץ נקבעו הסדרים של תשלום וזקיפת היעדרות על חשבון ימי חופשה. כך גם ניתן פיצוי בתקופת הלחימה ב”עופרת יצוקה” וב”עמוד ענן”, בכפוף לתנאים, שנקבעו בהסכם בין הממשלה, ההסתדרות וארגוני המעסיקים.

המעסיק מחייב אותי להגיע לעבודה למרות הוראות פיקוד העורף להישאר בחדרי מיגון, האם חובה עליי להתייצב?

מעביד שיפטר עובד שנעדר מעבודתו בהתאם להוראות פיקוד העורף פועל בניגוד לחוק, ובית הדין לעבודה מוסמך לבטל את הפיטורים. חובה על כל אזרח להישמע להוראות פיקוד העורף.

האם יש עובדים שחלה עליהם חובה להגיע לעבודה על פי החוק?

כן. עובדים במפעלים ושירותים המוגדרים כשירותים חיוניים, לדוגמה: רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, שירותי חירום, בתי חולים, בתי זיקוק, תחנות כוח, מתקני התפלה, תעשייה ביטחונית, מפעלים בענף המזון, חנויות מכולת שכונתיות, בתי מרקחת, נמלים, תחבורה ציבורית ועוד. מרבית המקומות הללו ממוגנים ממילא, אך העובדים חייבים להתייצב גם במתקנים שאינם ממוגנים – כמו בנמל אשדוד ובחברת החשמל.

מה דינו של עובד שאינו מגיע לעבודה במפעל שהוכרז “חיוני”?

אי-הגעה לעבודה במפעל שהוכרז כחיוני על ידי פיקוד העורף, מהווה לכאורה עבירה פלילית. העובד לא יהיה זכאי לשכרו.

האם מותר לפטר עובד שקיבל צו 8?

לא. על פי החוק אסור למעסיק לפטר עובד שנקרא לשירות מילואים במהלך השירות ובמשך 30 יום לאחריו.

האם יכולים לפטר אותי אם אני לא מגיע לעבודה במפעל שאינו ממוגן?

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום התשס”ו-2006 קובע כי לא ניתן לפטר עובד שנאסר עליו להתייצב במקום עבודתו בשל הוראה של פיקוד העורף, בהתאם למצב המיוחד בעורף.

האם ניתן לפטר עובד שלא מגיע לעבודה במפעל שאינו ממוגן?

חל איסור לפטר עובד שהוראות כוחות הביטחון/ פיקוד העורף אוסרות עליו להגיע למקום העבודה. לכן, אם מקום העבודה אינו ממוגן והוראות פיקוד העורף אוסרות לעבוד בו – אין תוקף לפיטורים, ועובד שפוטר יכול לדרוש מהמעסיק לקלוט אותו בחזרה. זאת, כקבוע בחוק להגנה על עובדים בשעת חירום.

מה לגבי תשלום שכר לעובד שלא הגיע לעבודה?

הסוגיה נבחנת ומלובנת על ידי הממשלה, ארגוני העובדים וארגוני המעסיקים. החוק היבש אינו מחייב מעסיק לשלם שכר לעובד שלא הגיע לעבודה במצב חירום, ועל כן ההנחיה היא לצאת לעבודה, להוציא מקומות עבודה שנאסרה בהם עבודה לפי הוראות פיקוד העורף.

עם זאת, במלחמת לבנון השנייה שארכה 6 שבועות והפעילות במקומות העבודה הייתה מושבתת, גובש הסדר בין הממשלה, ההסתדרות וארגוני המעסיקים שחייב את המעסיקים לשלם שכר לעובדים שנעדרו מעבודה עקב הנחיה של פיקוד העורף שלא להגיע למקומות העבודה, והמעסיקים קיבלו החזר על תשלום השכר ממס רכוש. כך גם במבצע “עופרת יצוקה” ובמבצע “עמוד ענן”.

כך שאם אין הנחיה מפורשת מצד פיקוד העורף שלא להתייצב במקום העבודה, ההתייצבות היא חיונית ונדרשת על מנת לאפשר רציפות תפקודית לכלכלה ולמשק.

האם עובדים שמקום עבודתם היה סגור על פי הוראת פיקוד העורף אמורים לקבל פיצוי?

בעבר נקבע כי מעסיק שמקום העבודה שלו היה סגור על פי הוראות פיקוד העורף, ישלם לעובדיו כרגיל את שכרם ויוכל לתבוע את הפיצוי מהממשלה בהתאם להסכם אליו יגיעו הצדדים, כפי שנעשה בעקבות מלחמת לבנון השנייה.

האם עובד שפחד ללכת לעבודה יהיה זכאי לשכר?

תשלום השכר מותנה בתנאים שייקבעו בהסכם, ובהם קביעת פיקוד העורף כי מדובר במקום עבודה שאינו מוגן. באם הנחיות פיקוד העורף קבעו שבאזור שבו העובד מועסק צריך להישאר במרחב מוגן ולא לצאת לעבודה, אזי יהיה זכאי לתשלום שכר. באם מקום העבודה נמצא מחוץ לטווח הסכנה והעובד לא הגיע לעבודה כי פחד לצאת – הוא לא יהיה זכאי לשכר.

האם עובדת שנעדרה מעבודתה בשל ההכרח להישאר עם ילדה הקטן בבית על רקע המצב הביטחוני ובהיעדר מסגרת חינוכית או קייטנה זכאית לפיצוי?

במקרים קודמים, עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדם בעקבות הודעות פיקוד העורף קיבלו פיצוי כאילו עבדו.

האם גם הורה עובד/ת לילד בן 15 שלא הגיע לעבודה מאותה הסיבה זכאי לפיצוי?

לא. הפיצוי ניתן להורים לילדים עד גיל 14.

כיצד ישלם בעל עסק שאינו מוגן והונחה שלא לפתוח אותו לעובדיו?

בעל העסק יוכל לשלם לעובדים מקדמה או לזקוף את הימים האלה על חשבון ימי החופשה שלהם. בכל מקרה יש לפעול בהתאם להסכם שיושג.

הוחלט כי אני זכאי לפיצוי לפי הסכם. למי עליי לפנות כדי לקבל תשלום?

הפיצוי ניתן למעסיקים ולא ישירות לעובדים. העובדים שיימצאו – במידה ויימצאו – זכאים לפי ההסכם, אמורים להמשיך לקבל שכר כאילו עבדו כרגיל, והמעסיקים אמורים לקבל פיצוי על התשלום בעקבות תביעות שיגישו לאוצר.