יהודי שהותקף לפני 7 שנים בי-ם תובע 54,000 ש”ח מהתוקף הערבי
יהודי שהותקף לפני שבע שנים בעיר דוד בירושלים הגיש תביעת פיצויים על סך 54 אלף ש”ח נגד ערבי תושב מזרח ירושלים.
התוקף, הודה בעבר במיוחס לו במסגרת עסקת טיעון שלא כללה פיצוי למותקף עצמו, וכעת מבקש המותקף מבית המשפט לקבל גם את סכום הכסף המגיע לו.
האירוע התרחש בעיר דוד, שם החנה התובע את רכבו. כשיצא ממנו, הבחין בו התוקף והחל לצעוק לעברו: “אסור ליהודים להחנות כאן” ו”תעיף את האוטו”.
התובע סירב להזיז את רכבו והחל לעשות את דרכו לעבר מקום עבודתו בעיר העתיקה.
בתגובה איים לעברו התוקף: “אין בעיה, תשאיר את האוטו, לא יהיה לך אוטו!”
בתגובה לאיומים המפורשים, חזר התובע לאחור וצילם את התוקף במכשיר הטלפון שלו. בעקבות כך התנפל עליו התוקף, דחף אותו והיכה אותו בפניו, עד שמשקפיו נשברו וחולצתו נקרעה. כמו כן, נפצע התובע ונחבל בפניו, בחזהו ובמצחו.
התובע פנה מיד אל תחנת המשטרה של מרחב דוד בירושלים, הגיש תלונה כנגד התוקף והעביר למשטרה את כל החומרים שצילם, וכן צולם עם החבלות והפציעות מהאירוע.
כאשר חזר התובע לרכבו בחנייה בעיר דוד, בה היה רגיל להחנות מידי יום, הבחין כי שמשת הרכב מנופצת וסלע מונח בתוך הרכב.
שבוע לאחר מכן, שוב הבחין התובע בתוקף בסמוך לחניון בעיר דוד והתקשר למשטרה שעצרה את התוקף לחקירה.
לכל אורך החקירה הכחיש התוקף את המיוחס לו, תוך שהוא מתנער לחלוטין ממעשיו, למרות קטעי וידאו שהיו בידי המשטרה המוכיחים שהוא העומד מאחורי התקיפה האלימה.
התוקף שוחרר בערבות כספית.
שנתיים לאחר מכן הוגש נגדו כתב אישום ולאחר משפט הוא הורשע במסגרת עסקת טיעון, שבמסגרתה הודה בעובדות כתב האישום. במסגרת העסקה נגזרו עליו חודשיים של מאסר בפועל וחצי שנה של מאסר על תנאי, אך לא נגזר עליו פיצוי כספי למותקף.
היות וטענות התובע כנגד הנתבע לעניין הנזק לרכב אינן כלולות בכתב האישום ובהרשעת התוקף, החליט המותקף לבקש פיצויים גם על הנזק האישי שנגרם לו.
לטענת התובע, השתלשלות הדברים מצביעה באופן ברור על כך שהנתבע הוא אחראי לנזק של הרכב, במיוחד לאור העובדה שגם לפני מקרה זה הוא החנה את רכבו במקום ולא נעשה לו שום נזק.
בפיצוי הכספי מבקשים בתביעה – שהוגשה לאחרונה על ידי עו”ד חיים בלייכר מארגון חוננו – לכסות גם את ההפסד הממוני של הרכב, החולצה והמשקפיים, וכן גם נזקים שהם בלתי ממוניים.
לדברי המותקף, האירוע גרם לו לחששות ופחדים, אשר באו לידי ביטוי בן היתר בכך שהיה ‘דרוך’ כל הזמן מחשש להישנות אירועים דומים, וכן נגרמו לו מתחים נפשיים, רגשות עצבים וכעס, תחושות עלבון פגיעה וחוסר ביטחון.
תגובות
אין תגובות