לתרום למצ’ינג או לקופות בשכונות? הפסק המפתיע של הגר”ד לנדו

תופעת גיוס ההמונים של חברת צ’רדי, שהגיעה בתקופה האחרונה לכל מוסד, ארגון או חצר חסידית, כאשר כל אדם נהפך לתורם או מתרים, יצרה גם שאלות הלכתיות שונות.

השיטה בהתרמה היא פשוטה: כל שקל שנתרם על ידי התורמים, מוכפל או משולש על ידי אנשי עסקים – נדיבים שהגוף המתרים הצליח לגייס לפני פתיחת קמפיין ההתרמה, מה שמכונה אצל הציבור החרדי “מצ’ינג”.

אולם יש עוד תנאי חשוב: חובה להשיג את היעד שנקבע, שכן ההתרמה פועלת בשיטת “הכל-או-כלום”. כלומר: לא הצלחתם לגייס את הסכום שנקבע כיעד – הכסף כולו מוחזר לתורמים.

כך, בעצם, יוצא שכאשר אדם תורם מאה שקלים הוא למעשה  תרם 200 שקלים לאחר ההכפלה.

אחת השאלות עלתה בשבוע שעבר על שולחנו של ראש ישיבת סלבודקה, הגר”ד לנדו, על ידי קבוצת אברכים – ששאלה אותו: האם יש עניין לתרום את כספי הצדקה שברשותם דווקא להתרמות מצ’ינג שונות, מכיון שהכסף מכפיל את עצמו או שעדיף לתרום לקופות הפועלות בשכונות או בערים החרדיות, מדין ‘עניי עירך קודמים’.

ראש הישיבה השיב לאברכים: “בוודאי עיקר עניין נתינת הצדקה הוא לעניי עירך הקרובים אליך”.

מקורבי ראש הישיבה אומרים לחרדים 10: “פסק זה  בסוגיית נתינת צדקה מעניין מאוד, ופשט בקרב היכלי הכוללים והיכלי הישיבות כאש בשדה קוצים”.