“שוחרר מסיבה סוציאלית”: תעודת הפטור של הגרי”ש אלישיב מהצבא

החל מפטירת הגרי”ש  אלישיב זצ”ל מתנהל ויכוח גדול בציבור החרדי בשאלת הגיוס: בעוד רוב החרדים מתייצבים בלשכת הגיוס ומקבלים ‘דחייה’, אנשי הפלג הירושלמי נוקטים בקו נוקשה לפיו אסור בכלל ללכת ולהתייצב בתהליך המיון.

אלא שכעת נחשף מסמך מרתק המוכיח כי גם הגרי”ש אלישיב התייצב בלשכת הגיוס – ולאחר מכן קיבל פטור.

בתעודה שמוצעת כעת למכירה פומבית בבית המכירות גנזים בירושלים ישנה תמונת פספורט של הרב, שלימים הפך למנהיג ‘דגל התורה’.

 בעקבות הפגישה של החזון אי”ש ובן גוריון היו סיכומים באשר לבני הישיבות והצבא. וכך, סמוך להקמת המדינה חוקק חוק גיוס חובה ולצדו חוק ‘תורתו אומנותו’, שנותן פטור משירות צבאי לבני הישיבות, או פטור מטעמים סוציאליים אחרים.

ההסדר היה שבני הישיבות מתייצבים בלשכת הגיוס ומקבלים דיחוי מיידי לפי כללים שונים.

כעת מוצעת למכירה ‘תעודת המתייצב לשרות העם’ של הרב משנת 1948. בתקופה הזו המדינה הצעירה הייתה בשלב ביניים שבה הוקמה מועצת העם הזמנית עד לכינון הממשלה בבחירות דמוקרטיות. אלא שהמלחמה שהתרחשה בכל החזיתות אילצה גם את בחורי הישיבות להתגייס. אפילו נטורי קרתא, סאטמר והקנאים התגייסו בהכוונות הצבא בהקמת שקי חול בפתחי הבתים והחצרות בשכונות ירושלים המופגזת.

 כך גם נהג הרב יוסף שלום אלישיב:  בכ”ב חשון תש”ט (24/11/1948) הוא התייצב בלשכת הגיוס בירושלים, וקיבל פטור משירות בצבא. התעודה הונפקה על ידי ‘מרכז המפקד לשרות העם’ הסוכנות הלאומית והועד הלאומי.

 התעודה שמספרה 32315 כוללת את פרטיו האישיים של הרב אלישיב, ששם משפחתו נכתב כאלישוב, שנת לידה, גובה, מצב משפחתי, ילדים, כתובת מגורים, מקצוע, מקום עבודה וסיבת שחרורו.

כך למשל צויין שיש לו תשעה ילדים, שהוא גר במאה שערים בבתי פולמן, שהמקצוע שלו הוא רב ושמקום העבודה שלו הוא בית הכנסת ‘תפארת בחורים’.

על סיבת הפטור נכתב “סוציאלית”.

בפתח התעודה מופיעה גם תמונתו (בגיל 38) וחתימת ידו המלאה. התעודה נמצאת במעטפה כחולה מקורית יחד עם התמונה והבולים.