‘עדיין לא ידוע אם לאומני או פלילי’: מי אחראי לאיוולת המקוממת הזו?

זה שקר, הונאה עצמית ועצימת עיניים. יש פיל בחדר, גם אם התקינות הפוליטית מחייבת להתעלם ממנו • הוא כאן, משתולל ומפיל קרבנות • והמצחיק או המכאיב הוא שכל אחד ואחד יודע זאת בתוך-תוכו
הרב מנחם ברוד
י' אדר א' התשע"ט / 15.02.2019 12:26

הודעות היוצאות מגורמי החקירה אחרי מעשי טרור זוועתיים, בסגנון “עדיין לא ידוע אם זה פשע לאומני או פלילי” – מרתיחות את הדם בכל פעם מחדש.

מי אחראי שוב ושוב לאיוולת המקוממת הזאת, ומי מבקש מאותם גורמים לפרסם את ההודעות חסרות הרגישות האלה?

הגיע הזמן להשיל מעלינו את מעטפת התקינות הפוליטית (פוליטיקלי-קורקט) המזויפת ולקרוא לילד בשמו. הנחת היסוד צריכה להיות הפוכה לחלוטין. פגיעה ביהודים מצד ערבים יש לראות בה טרור ופשע לאומני, גם אם המניע הישיר הוא פלילי.

כי המרכיב הלאומני תמיד נמצא שם ברקע.

התשובה ידועה

ההתעלמות מהרקע התרבותי, המצמיח את מעשי הפשע הנתעבים, היא רעה חולה הכובלת את ידי העולם המערבי כולו מלהילחם בטרור כראוי. אסור לדבר על כך. אסור להכליל. אסור לחפש מכנה משותף. אסור להצביע על מקור ושורש השנאה. צריך להפריח לאוויר הרבה ססמאות יפות, ריקות מתוכן.

אבל זה שקר, הונאה עצמית ועצימת עיניים. יש פיל בחדר, גם אם התקינות הפוליטית מחייבת להתעלם ממנו. הוא כאן, משתולל ומפיל קרבנות. והמצחיק או המכאיב הוא שכל אחד ואחד יודע זאת בתוך-תוכו.

זה שנים עומדים החקלאים בישראל כמעט חסרי אונים מול הפשיעה החקלאית. יותר משני שלישים של הגניבות נעשות בידי ערבים (רובן ככולן מחקלאים יהודים. מחקלאים ערבים כמעט שאין גונבים). בשלב מסוים, כאשר החקלאים כבר לא יכלו לשאת את הנזקים, הם העיפו הצידה את התקינות הפוליטית והחלו לתבוע כי פשיעה זו תכונֶה בשמה הנכון – טרור חקלאי.

כולנו יודעים שהם צודקים. כי כיצד מגיבה הסביבה ברחוב הערבי לנוכח הפשיעה הזאת? מה יאמרו שכניו של הערבי שגנב עדר כבשים מחקלאי יהודי? האם יאמרו לו “אתה גנב מנוול, העושק את לחמו של חקלאי מסכן”? נו, באמת. הם יטפחו לו על השכם, יקרצו בעין ויאמרו בחיוך: “מברוּכּ!”.

ודאי שיש גם ערבים ישרים והגונים, שלעולם לא יגנבו, ואף יחזירו אבידה לבעליה היהודי, אבל האווירה הכללית היא לראות בחיוב כל דבר הפוגע ביהודים.

מי שגונב מכוניות מיהודים, מי שפורץ לבתים של יהודים, מי שפוגע בילד או בילדה יהודים – אינו מוקע כפושע נתעב. הוא משרת את המאבק של העם הערבי בעם היהודי.

דרושה הרתעה

המחבל הנתעב שרצח את אורי אנסבכר הי”ד לא יוקע בחברה שהוא חי בתוכה. הללו לא יראו בו רוצח שפל ונטול צלם אנוש. היו סמוכים ובטוחים שאבו-מאזן (ה’פרטנר’) ידאג לו למשכורת, ואולי אף יקרא כיכר על שמו. רק אצלנו גורמי החקירה עדיין שוקלים אם המעשה ‘לאומני’ או ‘פלילי’.

התייצבות אמיתית נוכח האמת מחייבת התייחסות שונה לפשיעה ערבית, גם אם היא רק ‘פלילית’. כאן דרושה הרתעה הרבה יותר תקיפה, דווקא מפני הרקע הסביבתי התומך בפשיעה והמעודד אותה. כדי שזה יקרה צריכים גורמי אכיפת החוק להחליף דיסקט.

אבל נראה שיותר ריאלי לצפות לביאת המשיח.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות